 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
ילדות - נחמה
עליזה ראובני גיליון מס' 38 - שבט תשע"א * 1/11 ילדות
מִסְתַּכֵּל אָדָם בְּיַלְדּוּתוֹ גַּם כְּשֶׁכְּתֵפָיו לֵאוֹת וַחֲלוֹמוֹת כָּמְשׁוּ גַּם כִּשֶׁהוּא נִשָּׂא בְּרַעַשׁ גַּלִּים עַּזִּים נוֹשֵׂא עֵינָיו לַצוּקִים הַמִּתְחַדְּדִים וְעוֹמְדִים. כְּשֶׁאַהֲבָה מִתְרַגֶּשֶׁת עָלֶיךָ אֵין יוֹם קְטַנּוֹת נִשׁבַּעְתִּי אֱמוּנִים לָאַהֲבָה וָאֲנִי עוֹד יַלְדָּה צִיּוּץ צִפֳּרִים מֵטִיל בִּי עֲלִיצוּת כְּאָז כֵּן הַיוֹם כְּאָז כֵּן הַיּוֹם אַסְכִּית לְרִשְׁרוּשׁ קוּנְכִית יָצְאָה מִן הַיָּם רַעַשׁ הַגַּלִּים עֲדַיִן בָּהּ יֵש סוֹדוֹת טְמִירִים אָמַרְתִּי הַרְחֵק מִן הַיַּלְדוּת יָדַעְתִּי יֵשׁ חֲלוֹמוֹת כְּבוּיִים כְּאָז כֵּן עַתָּה יָדַעְתִּי יֵשׁ אֱלֹהִים וְעוֹלָמוֹ כֹּה יָפֶה לוּ יָכֹלְתִּי לְהִוָּתֵר בּוֹ הַרְבֵּה נחמה שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָה אַל תִּשְׁאֲלִי עַל תַּכְלִית הַמַּסָּע מַה טַעַם בְּזַעַם מֻפְנְה אֶל הָאַיִן אֶל הַיָּד הַנַעַלָמָה הַמַעֲלִימָה שְׁחַיֵינו כָּאן הֵם נֵס אֲפִילוּ חַשֵׁכָה בָּם מֵעֵת לְעֵת רְאִי אֶת הָעֵצִים עֲתִירֵי הַפְּרי נְבָרֵך עֲלֵיהֶם נֹגַה לֹא יַעֲצֹר בְּמַסְלוּלוֹ גַּם כְּשֶׁהַשְׁקִיעָה מְדַמֶּמֶת הֲוַיָה מִילּוּלִית שׁוֹפַעַת צֵרוּפֵי מִלִּים צֵרוּפֵי מִשְׁפַּטִים גַּם כְּשֶׁתַּמָּה הַבְּעֵרָה הַגְּדוֹלָה |
|
