 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
אודה לאל חיי חסדו
רשות לנשמת אברהם אבן עזרא גיליון מס' 2 - תשס"ז * 2006 אוֹדֶה לְאֵל חַיַּי חַסְדּוֹ, שָׂמַנִי
מִמְתִים מֵחֶלֶד חֶלְקָם בַּחַיִּים. בַּמֶּה אִכַּף לְךָ? – אֵין לִי זוּלָתִי פֶה יוֹדֶה כִּי טוֹב חַסְדְּךָ מֵחַיִּים. רַבּוּ מוֹפְתֵי אֵל מִבַּיִת וּמִחוּץ, אִם לֹא אֵדָעֵם לָמָּה לִּי חַיִּים? הוּא מְקוֹר הַחָכְמָה; אֵיךְ יִיבַשׁ לִבִּי, אַחַר נָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים? מַעֲשָׂיו רָאִיתִי, בָּאתִי גַּן עֶדְנוֹ – שָׁם עֵץ הַדַּעַת, שָׁם עֵץ הַחַיִּים. עֵינַי אוֹרוּ, כִּי הָאֵל נָטַע בִּי אֹזֶן שׁוֹמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים. זֶה אֵלִי הִנּוֹ, אָמְרָה הַנֶּפֶשׁ, [אַגִּיד] כִּי מִמֶּנּוּ תוֹצְאוֹת חַיִּים. רָמָה הַדְרַת חֶסֶד הִנְחִילַנִי, גַּם הִיא תוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים. הוּא בָנָה עֶזְרִי מִצֵּלַע אָדָם וַיֹּאמֶר לִי: עִם אִשָּׁה רְאֵה חַיִּים. הוּא חַי הָעוֹלָם, בִּשְׁמוֹ יִתְבָּרֵךְ כָּל אֲשֶׁר בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים.  |
|
