 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
תפילות גשם
שושנה שי גיליון מס' 40 - אדר ב תשע"א * 3/11 "כִּי בְּשִׂמְחָה תֵּצֵאוּן
וְּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן" פָּתַחְתִּי חַלּוֹן בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ מַר-חֶשְׁוָן רֵיחַ הַגֶּשֶׁם הִרְחִיב נְחִירַי. רְסִיסִים דְּקִיקִים הֻזְלְפוּ עַל פָּנַי - הִתְעַרְבְּבוּ בִּדְמָעוֹת שֶׁל כְּמִיהָה, שֶׁל תִּקְוָה. מַר-חֶשְׁוַן מְבַשֵּׂר הַגֶּשֶׁם - מַר - מַשְׁמָע: טִפָּה מַר - כְּמָשִׁיחַ - אֵימָתַי יָבוֹא מַר? וּמַר - בֵּן בָּשָׂר וְדָם אֵלָיו מְיַחֶלֶת בַּת זוּגוֹ וּמִתְפַּלֶּלֶת עָלָיו. לְהַפֵּך עִמוֹ יַחַד מַר לְמָתוֹק. לוּ שְׁמָעֵנִי אֵל מִסְתַּתֵּר, יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, רַב עֲלִילִיָּה: הִנְנִי מוּכָנָה וּמְזֻמָּנָה לְקַבֵּל פָּנָיו שֶׁל הָאֶחָד שֶׁיִּעַדְתָּ לִי. יְהִי רָצוֹן שֶׁיַּגִּיעַ בְּשָׁלוֹם – לְבֵיתִי לְהָאִיר יוֹמִי וְלֵילִי. עֲשֵׂנִי רְאוּיָה וְנָאוָה בְּעֵינָיו הַמִּתְבּוֹנְנוֹת. מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ. מְשֹׁוךְ דֶּגֶל אַהֲבָה עָלֵינוּ חַבֵּר אוֹתָנוּ בְּחוּט שֶׁל חֵן חֶסֶד וְרַחֲמִים זַכֵּנוּ בִּנְשִׂיאַת שַׁרְבִיט מְלוּכָתְךָ בִּדְבֵקוּת וּבְאֶמוּנַת אֵין קֵץ. וּכְצִנָּה רָצוֹן תְּעַטְּרֵנוּ. מְזוֹג בָּנוּ יַחְדָּו מֵי גְּשָׁמִים זַכִּים לְטַהֵר לִבֵּנוּ לְהַצְמִיחַ יְשׁוּעָה לְנֹ עַם וְרֹב שִׂמְחָה שֶׁיְּמַזְּגוּ אוֹתָנוּ בְּאֹשֶׁר נְשָׁמָה וְגוּף כְּאֶחָד – הֵיכָל בְּתוֹךְ הֵיכָל בְּתוֹךְ הֵיכָל הַמִּתְכַּוְנֵן בְּאֹפֶן מִתְמַשֵּׁךְ וּמַתְמִיד בְּיֶתֶר זִכּוּךְ וְהִתְעוֹרְרוּת לְהִתְכַּלֵּל בְּנִפְלְאוֹתֶיךָ בְּדֶרֶךְ קְסוּמָה, מֻשְכֶּלֶת מֻרְגֶּשֶׁת וּמוּחֶשֶׁת. בִּנְיָן שָׁלֵם מֵכִיל וְשׁוֹפֵעַ יִפְעַת אַהֲבָה צְרוּפָה - בְּחַסְדֶךָ נוֹסִיף וְנִבְנֶה. "הָרִים וּגְבָעוֹת יִפְצְחוּ רִנָּה וְכֹל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחְאוּ כַּף" שָׁלַחְתָּ לִי בַּחֲלוֹמִי אֶת הָאָהוּב שֶׁהִמְתִּין לְמוֹצָא פִּי. אֵשׁ בּוֹעֶרֶת בְּיָדָיו וּלְשׁוֹנוֹ מַמְתֶּקֶת דְּבַשׁ וְחָלָב וְהוּא מֵחֲזִיר וְעוֹנֶה בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל כֹּסֶף מִשְׁאָלוֹת עַד מְלוֹא אוֹר מַלְכוּת עַד תָּצֵפְנָה אוֹתָנוּ תּוֹדוֹת וּבְרָכוֹת לְיִחוּד קְדוּשָׁתֶךָ - בּוֹרֵא עוֹלָם. אָנָּא תֵּן וַחֲלוֹם זֶה יֻשְׁלַם וְיֻגְשַׁם. "גִיל, גְבָעוֹת תַּחְגֹּרְנָה וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָּר, יִתְרוֹעְעוּ, אַף יָשִׁירוּ" בָּא מוֹעֵד גֶּשֶׁם יוֹרֵד כֹּל שָׂדֶה חוֹגֵג כֹּל נַחַל מִתְמוֹגֵג כֹּל מַעְיָן שׁוֹתֶה לִרְוָיָה מָה אָרְכָה הַצִפִּיָהּ. כֻּלִּי רוֹעֶדֶת גַּם אֲנִי חוֹמֶדֶת כִּי יִתְגַשֵּׁם לִי הַחֲלוֹם עוֹד וְעוֹד אַהֲבָה לִלְגֹם וּלְהָשִׁיב בָּרוּחַ וּבַגֶּשֶׁם וּבַשֶּׁמֶש הַמַּפְצִיעָה מְשֻׁלְהָבָה. אֶלְחַשׁ אֶת שִׁמְךָ אַאֲזִין לִנְשִׁימָתְךָ. כֹּה מָתוֹק יַחַד עָלֹה וְנַסוֹק הַשְׁקֵנִי מַיִם חַיִּים. עַד אָנָּא אָנוּ בָּאִים? הוֹ, אֶלֹקוּת נִשְׂגָּבָה אֵלֶיךָ, יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ, אָנוּ כְּאֶחָד בָּאִים בְּגִיל וּבִרְעָדָה. נְשָׁמוֹת מִתְגַשְּׁמוֹת מַעֲלוֹת לְפָנֶיךָ רְסִיסֵי מַן , צַפִּיחִית בִּדְבַש - שֶׁבָּנוּ הִצְפַּנְתָּ. לוּ, תָּשִישׂ עָלֵינוּ אֱלֹקֵינוּ כִּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה. פָּקַדְתְּ נְשָׁמָה בִּנְשָׁמָה מִתְמַמְּשׁוֹת בִּצְרוֹר הַחַיִּים. אֲדָמָה מְשַׁוַּעַת - תְשוֹקֵק. שָׂדוֹת חֲרוּכִים - תַּרְוֶה. רְבִיבִים תַּרְעִיף עַל נַפְשֵׁנוּ כַּלָּה. תְּבָרֵךְ שִׁקּוּם וְהִתְחַדְּשׁוּת וּצְמִיחָה רַעֲנַנָּה וְנָרִיעַ כֻּלָּנוּ יַחַד וּנְרַנֵּן כַּעֲצֵי הַיַּעַר לְפָנֶיךָ, כֹּל אוּד מוּצָל מֵאֵשׁ. כִּי בָּאת לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ. מְשֹׁךְ אוֹתָנוּ אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה חֲדָרֶיךָ נִפְּלָה נָא בְּיָדֶיךָ מָה רָבּוּ רַחֲמֶיךָ. אֵין סוֹף לְאַהֲבָתְךָ. זוֹעֲקִים כֹּל סִדְקֵי נִשְׁמָתֵנוּ הַצְּמֵאָה: לְךָ אָנוּ וְאַתָּה לָנוּ עוֹד וָעוֹד עֲדֵי עַד. |
|
