לימודים - נייר עמדה: קריאה אקדמית וכתיבה מחקרית

כחלק מהלימודים לקבלת תואר B.Ed בהוראת תנ"ך/מקרא, נדרשים סטודנטים לקרוא מאמרים רבים ולכתוב מספר עבודות אקדמיות, כולל עבודה סמינריונית, בתחום התמחותם. היכולת לקרוא ולכתוב אינה דרישה שרירותית, אלא כזו הקשורה באופן ישיר לתפקודם של הסטודנטים בהמשך דרכם כלומדים וכמורים: בשדה ההוראה יהיה עליהם ללמד חומר חדש בכמות גדולה, מה שמחייב אותם הן לקרוא את החומר שנכתב על הנושאים שילמדו והן להביע את דעתם באופן ברור בנושאים הנדונים. אולם מרצים רבים נוכחים לדעת שחלק גדול מתלמידיהם אינם מסוגלים גם בשנה ד' לקרוא מאמר ולהבינו כהלכה, או לטעון טענה מחקרית מנומקת כדבעי.

כדי להתמודד עם בעיה זו, מכללות אחדות מציעות סדנה מיוחדת בקריאה אקדמית ובכתיבה מחקרית. אולם פתרון זה נראה לי חלקי בלבד, בכך שהוא לרוב איננו מחובר באופן מהותי למהלך לימודי המקצוע, והסטודנטים אינם מצליחים ליישם בתחומי התמחותם את הנלמד בסדנה.

לכן נראה שיש לשלב את ההדרכה בקריאה ובכתיבה בתוך הקורסים הדיסציפלינאריים עצמם, לגבינו הכוונה לקורסי המקרא, לפי העקרונות הבאים, הבאים לידי ביטוי בתכנית האמורה להתבצע במכללת גבעת ושינגטון החל משנה"ל תשע"א:

1. על כל קורס (פרט אולי לקורסים עמוסים בידע כ"מבוא למקרא" ו"מבוא לפרשנות המקרא") לכלול בתוכו לפחות תרגיל אחד שיחייב את הסטודנטים לקרוא מאמרים השייכים לחומר הנלמד בקורס ולהגיב עליהם בהתאם לכללי הכתיבה האקדמיים. הציון בתרגיל זה ישוקלל בתוך הציון הסופי של הקורס.
2. אם הדבר מתאפשר מבחינת תכנית הלימודים של המכללה, יש לבנות תכנית מודרגת, כך שבשנה א' יילמדו המיומנויות הבסיסיות של הקריאה והכתיבה האקדמיים, בשנה ב' מיומנויות מורכבות יותר, וכך הלאה.
3. בשלב הראשון, יש ללמד כיצד לסכם מאמר אקדמי במקרא. על הסטודנטים להבחין בנושא המרכזי (או בנושאים המרכזיים) של מאמר, להבין את טענת המאמר בנוגע לאותו נושא, את טענות הפרשנים והחוקרים אותן שולל המאמר, ואת הנימוקים לדעתו. כבר בשלב הראשון על הסטודנטים לחזור למקורות במקרא, בפרשנות ובמחקר מהם ניזון המאמר, ולהביע עמדה עצמאית לגביו – האם הם מסכימים עם טענתו או לא, ומדוע?
4. מבחינת צורת הכתיבה, יש ללמד כבר מההתחלה את צורת הכתיבה האקדמית מבחינת כללי פיסוק, רישום ביבליוגרפיה (שעשויה לכלול גם מקורות מהמדרש ומהפרשנות המסורתית נוסף על מקורות מחקריים), הערות שוליים וכדומה. כמו כן יש ללמד את דרכי השימוש בציטוטים, כיצד מציגים עמדה של חוקר או פרשן, וכדומה.
5. בשלב השני, יש לעבור לניתוח מחלוקת: להסביר את נקודת המחלוקת בין שני פרשנים או חוקרים שאינם מתייחסים במפורש זה לזה, ולנמק מדוע יש לתמוך בדעה זו או אחרת. כאן יש ללמד גם כיצד לטעון טענה מחקרית תקפה, ולהבחין בין סוגי הטענות השונים.
6. לאחר שהסטודנטים עברו שני שלבים אלה, יש להטיל עליהם עבודות בנושאים רחבים יותר, עבודות בהן ישולבו המיומנויות שנרכשו בשלבים הקודמים, כניתוח של טקסט או דמות מהמקרא או של שיטה פרשנית ליחידת פרקים מצומצמת. בעבודה זו ייעשה שימוש במגוון מקורות ביבליוגרפיים. לצורך כך יש לשקול להגדיר את אחד הקורסים בשנה שלפני הסמינריון כפרו-סמינריון. בשלב זה יש ללמד את הסטודנטים גם כיצד לארגן את העבודה (איזה מידע יש להכניס למבוא, כיצד לחלק את העבודה לפרקים וכיצד לסדר אותם, מה לכתוב בסיכום וכדומה).
7. רק לאחר התנסות בכתיבת עבודה מסוג זה יש לאפשר לתלמידים לגשת לכתוב עבודה סמינריונית במקרא בהיקף מלא.

באופן זה נראה לי שנוכל לקדם את יכולת הלמידה של תלמידינו לקראת המשך דרכם המקצועית והאקדמית בצורה המועילה ביותר.