 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
"רוכסים של סתו"
אביב עקרוני גיליון מס' 3 - תשס"ז * 2006 ספר חדש זה, השנים-עשר במניין ספריו של מנחם פאלק, מהווה המשך לספרו הקודם "שבעה ימים של זעם" במסר החברתי שבו, אם כי מבנהו שונה. הספר הקודם היה בנוי על שבעה מדורים שונים, ואילו הספר שלפנינו בנוי על ארבע עונות השנה ועל התייחסות לחג היהודי המרכזי בכל עונה. זהו חיזוק של הפן היהודי הטבוע במשורר, שמקורו בעבר יהודי בגולה לפני עלייתו לישראל וחלקו האחר בקליטתו בארץ המובטחת ובמערך האנושי, שגילה כאן ולא תמיד ציפה לו.
כל עונה מארבע העונות המופיעות בספר מעוררת רגשות עזים - החורף וצינתו הישראלית, האביב עם תקוותיו, הסתיו בעוגמתו ולבטיו והקיץ באהבותיו החושניות. מערך זה מהווה מסד איתן להערותיו והארותיו החברתיות חדות ההבחנה, למחאותיו, לספקותיו, אך גם לתקוותיו של המשורר. לצד אלו יש לשים לב לעומק הפסיכולוגי המתגלה ברוב השירים בספר והשורות שלהלן הן דוגמאות אחדות לכך: "וּמַבִּיט בְּאַנְשֵׁי הַשֵּׂיבָה הָאֲחֵרִים.או "הַכַּעַס הִתְחַלֵּף בִּתְחוּשׁוֹת שֶׁל עֶצֶבוכן "שְׁתֵּי גּוּפוֹת הִתְקַדְּמוּובהמשך אותו שיר "רְגָשׁוֹת מִינְיָאטוּרִיִּיםשירים אלו, המתבוננים עמוקות וחודרים לנבכי הנפש האנושית ולמבוכיה של המציאות המודרנית והקרה, מזכירים לעיתים אחדים מטובי משוררי תרבות המערב כת. ס. אליוט או ו. אודן וגורמים לא אחת להערכה מחודשת של ההווייה ולרצון לסדר ולקלוט את המציאות בצורה שונה מן המקובל. באופן זה ניתן לארגן את התובנות לעידן עתידי, שעדיין אין אנו בשלים לקראתו. בסיכומו של דבר, בשיריו של מנחם מ' פאלק האדם הוא העומד במרכז, ועליו להתמודד בנפרד ובאופן אישי עם בעיותיו, עם קשייו וגם עם רגעיו היפים באמת. |
|
