נייר עמדה: אהבת התנ'ך כמשימה לאומית

ד"ר יוספה רחמן

גיליון מס' 1 - אדר ב תשע"א * 3/11

סיפורי התנ"ך הם התשתית של מורשת ישראל לדורותיה. הם נטועים בעבר של ראשית האנושות וראשית האומה, מחוברים אל ההווה בשלל תמונותיהן וצופים אל פני העתיד. ילדים וילדות, נערים ונערות שלא יספגו תנ"ך מראשית חינוכם, עלולים להיות עקורים ממורשת עמם ומדולדלים מאוצרות רוח רבי השראה. בפרט בארץ ישראל לא ייתכן להצמיח ענפים שאינם מחוברים לעץ ישראל העתיק.

על השיבה אל ספר הספרים להיות שיבה חווייתית, גורפת, במלוא התנופה. מיטב המוחות ומיטב המשאבים מכל התחומים צריכים להתגייס למענה ולהתלכד סביבה. מן הראוי שאף מגזר לא יהיה רשאי להיבטל ממנה, שאף מקצוע לא יהיה מנותק ממנה.

1. פריצת המסגרת הצרה של לימוד התנ"ך: במסגרת כל מקצוע ומקצוע יש להקים צוותי חשיבה שיעסקו בשאלה כיצד אפשר לשלב יחידת הוראה מצומצמת על התנ"ך במסגרתם. התוכנית תכלול רציונאל שיפרט את המשמעות של השילוב ואת חשיבותו, את דפוסי הלמידה ואת הכלים שעל פיהם יש לפעול מתוך כוונה מוצהרת להתעדכן ולהרחיב את הדפוסים והכלים. לאף אחד לא תהיינה זכויות יוצרים כאן. כל רעיון לקידום העניין ייבחן ולעולם לא ייפסל על הסף. טובת העניין תעמוד מעל הכל.

2. שבירת המחיצה של הכיתה הבודדת במסגרת לימודי התנ"ך עצמם: מדי פעם יש לשבור את המחיצה של הכיתה הבודדת ולשלב מחזורים שונים באותו בית ספר במפגשי תנ"ך סביב נושא משותף, או משימה משותפת שתעודכן מדי שנה, או מספר שנים. להכנתם של המפגשים יתאחדו מורים ממקצועות שונים (ספרות, היסטוריה, יהדות, אמנות, ועוד). במסגרת המפגשים יש לעודד גם מופעים בסגנון הייד פארק. יישמעו דברים בעד ונגד עניין מסוים, או דמות מסוימת ותחוזק תודעת הקשב. ברור עניין מכל צדדיו מתנגד להשטחת הלימוד ובתור שכזה הוא תעודת כבוד ללומדיו.

3. בהמשך ל-2 יש להפעיל את עקרון שבירת המחיצות גם במסגרתם של בתי ספר קרובים, אפילו משני המגזרים, הדתי והחילוני, גם יחד. בסופי שנה, למשל.

4. לטובת העניין רצוי לרתום את השימוש באמצעים אודיו ויזואליים, למשל במסגרת חידונים מסכמי לימוד. בחידון התנ"ך הארצי, למשל, הציגו לפני הנבחנים ארבעה אובייקטים, והם נדרשו לזהות על פיהם מקומות, או אנשים הקשורים בכל הארבעה. לדוגמה:שופר, מעין, נזמי זהב, פר - קשורים בסיפור על גדעון.

5. הקמת זרוע ארצית שתפקח על היישום רב הזרועות: המורים לתנ"ך בכל כיתה בבית ספר יתבקשו לנהל לוח אירועים שיכלול דיווח על ההישגים והתוצאות. גם מארגני המפגשים יתבקשו לעשות כן, וכן הלאה וכן הלאה. באופן זה, משנה לשנה יוסקו לקחים, מאזור לאזור יופקו תובנות חדשות ועץ ישראל יעמיק שורשים.

6. הכל צריך להתנהל על טהרת העברית. גם תאריכי המפגשים יהיו תאריכים עבריים. כנגד הטענה שהתאריכים העבריים אינם יהודים במקורם, חשוב להזכיר שמועדי השנה סביבם מתלכד העם, נקבעים אך ורק על פי הלוח העברי.