מאחורי המסך

יעקב עציון

גיליון מס' 42 - סיון תשע"א * 6/11

מאחורי המסך

וּמִשְמֶרֶת בְּנֵי גֵרְשוֹן בְּאֹהֶל מוֹעֵד הַמִּשְכָּן וְהָאֹהֶל מִכְסֵהוּ וּמָסַךְ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד (במדבר ג כה)

איך נכון לומר – מָסכֵי המחשב או מָסכֵּי המחשב? על פי הנחיות האקדמיה ללשון, לא כך ולא כך.
המילה מסך נגזרה מן השורש סכ"ך, שעניינו סיכוך וכיסוי. כל המסכים שבתנ"ך תפקידם לכסות ולהסתיר את מה שמעבר להם. המסכים הראשונים הנזכרים הם המסכים שנתלו בפתחי המשכן והסתירו את מה שלפנים להם. באחד המקראות אף מוזכר בפירוש הפועל 'להסך' בסמיכות למָסָך: "וַיָּבֵא אֶת הָאָרֹן אֶל הַמִּשְׁכָּן וַיָּשֶׂם אֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ וַיָּסֶךְ עַל אֲרוֹן הָעֵדוּת" (שמות מ).
בלשון הַשְׁאָלָה, דימה משורר תהלים את עמוד הענן שליווה את ישראל במסעם במדבר למסך המסתיר ומגן, בניגוד לאש המאירה: "פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ, וְאֵשׁ לְהָאִיר לָיְלָה" (מזמור ק"ה). כך לשונו של רש"י בפירושו לתורה: "כל דבר המגן, בין מלמעלה בין מכנגד, קרוי מסך וסכך" (שמות ל"ה. כשמתייחס רש"י למסך המגן מלמעלה, אולי רומז הוא למסך ששימש לכיסוי הבאר שבה התחבאו יונתן ואחימעץ, שליחי דוד, בעת מרד אבשלום: "וַתִּקַּח הָאִשָּׁה וַתִּפְרֹשׂ אֶת הַמָּסָךְ עַל פְּנֵי הַבְּאֵר וַתִּשְׁטַח עָלָיו הָרִפוֹת וְלֹא נוֹדַע דָּבָר"; ש"ב י"ז).

צג ומוניטור
הווה אומר, אם נחזור למציאות ימינו: לכאורה נכון יותר לקרוא לכיסוי המסך של המחשב בשם מסך – שהרי תפקידו לסוכך ולהגן – ולא לאמצעי התצוגה עצמו.
הסיבה שבשלה אנו קוראים למסך המחשב בשם זה נעוצה בבימת התיאטראות, שמסך של ממש מפריד בינה לבין קהל הצופים. כשהתחדשו בעולם הצגות הקולנוע נקרא הוילון שעליו הוקרנו התמונות בשם מסך – וכשהומצאו מקלטי הטלוויזיה נשאו הם את שם המסך והפכו למסך הקטן, וכך הגיע השם גם למסכי המחשבים (אגב, הצורה הדקדוקית היא אכן מָסַכֵּי, בכ"ף דגושה, שכן שורש המילה הוא כאמור סכ"ך – כשם שאומרים אנו סֻכָּה בכ"ף מוכפלת).
על פי מונחי האקדמיה, למסך התיאטרון והקולנוע יש לקרוא אמנם מסך, אך למסך המחשב ייקרא צג, ואילו למסך הטלוויזיה – מרקע.
מעניין הוא שגם המילה צג קשורה לשערי המקדש. המתפללים על פי נוסח אשכנז ביום הכיפורים מכירים את שורותיו החוזרות של ר' אלעזר הקליר: "ניחשֵׁב כצג באיתון, דחות בפלולי עקלתון, ונקדישך בשבת שבתון - קדוש". הצָג באיתון הוא הכהן הגדול הניצב ועומד בשער המקדש (כמובא בראש מסכת יומא: "ערב יום כפורים שחרית מעמידין אותו בשער מזרח, ומעבירין לפניו פרים ואילים וכבשים כדי שיהא מכיר ורגיל בעבודה"; "שער האיתון" נזכר ביחזקאל פרק מ': "וְעַל פְּנֵי הַשַּׁעַר הָאִיתוֹן..."). שורש המילה צג הוא יצ"ג – אך הפייטנים כנודע לשו את אבני הבניין של השפה כרצונם, ולא נמנעו מלומר בט במקום הביט (מן השורש נב"ט), גש במקום נגש (מן השורש נג"ש), וכך גם חודשה המילה צג.
לפני כעשרים שנה, כשישבו על המדוכה חברי ועדת האקדמיה, הוצע ליטול את הצג מן הפיוט ולהשתמש בו ככינוי להתקן שנועד להציג ולגלות את צפונות המחשב – תחת המסך שעניינו כאמור הוא הסתרה.
בפועל, נראה שבלשון הדיבור המסך הוא השולט בכיפה, והצג נותר נחלת המונחים המקצועיים.
התהליך שתואר כאן לגבי המסך אינו נחלת העברית לבדה. גם המילה האנגלית screen, המשמשת כיום כינוי רגיל למסך המחשב, משמעה המקורי הוא וילון או מחיצה המשמשים להסתרה ולסיכוך.
אגב, המילה האנגלית המקובלת למסך, monitor, עברה גם היא גלגולי משמע: לפני כ-500 שנה 'מוניטור' היה כינויו של תלמיד שתפקידו היה להשגיח ולוודא שנשמר הסדר בכיתה. ברבות השנים נקראו בשם מוניטור מכשירים טכנולוגיים שונים שנועדו להשגחה ולבקרה – כגון המוניטור שבחדרי הלידה או זה שבאולפני ההקלטה – ובראשית ימי השידורים האלקטרוניים אף נקרא כך אחד הצגים שבעזרתו יכלו המפיקים לפקח על מצלמותיהם. עם הזמן הפך המוניטור למילה נרדפת לצג ככלל, אף ללא קשר להשגחה ולבקרה.
אגב דאגב, משם העצם monitor גזרו האנגלים פועל – to monitor – שעניינו להשגיח ולבקר. ואיך ייקרא פועל זה בעברית? לפני כשלושים שנה התחדש לשם כך הפועל 'לנטר' - המשמר את צלילי המילה הלועזית מוניטור, אך גזור מן השורש העברי (והארמי) העתיק נט"ר, שעניינו שמירה ונצירה (כך לדוגמה בפתח שיר השירים: "בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי, שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים, כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי").

מעבר למחיצת הברזל
מפורסם בעולם הצירוף "מסך הברזל" ביחס למדינות שנתונות היו תחת השפעתה של ברית המועצות בעבר. מקובל כי הביטוי נטבע על ידי ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל, בנאומו בשנת 1946 בארה"ב שבו אמר:
"...משצ'צ'ין [הפולנית] שבים הבלטי ועד טריאסטה [האיטלקית] שבים האדריאטי, 'מסך ברזל' ירד לאורך היבשת. ורשה, ברלין, פראג, וינה, בודפשט, בלגרד, בוקרשט וסופיה - כל הערים המפורסמות האלה והאוכלוסייה שמסביבן נמצאות במה שעליי לקרוא 'הספירה הסובייטית'".
הביטוי האנגלי שבו השתמש צ'רצ'יל הוא iron curtain, ולמעשה כבר נזכר צירוף זה אף לפניו בהקשרים קרובים. ברם, כבר העירו שעצם הדימוי של מסך ברזל או של מחיצת ברזל כדוגמה להפרדה נחרצת הוא מקובל בשפות שונות – וייתכן שיסודו בביטוי המופיע במקורותינו: "אמר רבי יהושע בן לוי: אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים" (כך בפסחים דף פ"ה. ואמנם, בחלק מן התרגומים העבריים לנאומו של צ'רצ'יל השתמשו בזמנו בביטוי "מחיצת ברזל").
בשיחותיו הרבות לחסידיו, חזר הרבי מלובביץ' מ"מ שניאורסון פעמים רבות על החשיבות שבסיוע ליהודים שהצליחו לצאת מהאזורים שתחת שלטון רוסיה לאחר שנים של ריחוק מחיי תורה ומצוות – ואגב כך קשר בין 'מסך הברזל' ל'מחיצה של ברזל' הנזכרת במקורותינו, ושלגביה נאמר כי אין בכוחה לחצוץ ולהפריד בין ישראל לקונם.
כך דרש למשל בכ' באב תשל"ה:

...ולפעול בכל עניינים אלו גם בנוגע לאלו שעדיין נמצאים מאחורי מסך הברזל כפי שקוראים לזה עתה, אף על פי שמסך זה אינו מפסיק בין ישראל לאביהם שבשמים, כדברי הגמרא ש'אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת וכו''... ויעשו זה בחשאיות הדרושה. ויהי רצון שכל זה יהיה בהצלחה רבה ומופלגה, עד שמסך הברזל יתבטל לגמרי, וייפתח כפתחו של אולם.

ברוך ה', זכינו לראות בנפילת 'מסך הברזל' ובעקבותיה בחזרת יהודים רבים לחיק העם ולארצו. מי ייתן ואף נזכה לראות במסכים שייתלו בבוא יום בשערי פתחי האולם.