 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
שירי זמן
נורית צדרבוים גיליון מס' 42 - סיון תשע"א * 6/11 ה'זמן נקט'
"לַכֹּל זְמָן, וְעֵת לַכֹּל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם" (קהלת ג', א') הַזְּמַן שֶׁלִי נָקַט עֶמְדָּה, אָמַרְתִּי לו תּודָה. "הַכּל בְּסֵדֶר" שָׁנִיתִי בְּעִנְיָן "הַכּל, לְעולָם, קִנְיָן שֶׁל זְמַן". בִּרְגָעִים שֶׁל חִבָּה וַחֶסֶד הוּא פִּזֵּר זְרָעִים שֶׁל תִּקְוָה בַּאֲוִיר, וְאַף הֶחְזִיר אֵלַי מִבְּעוד מועֵד, יָתֵד לְהֵאָחֵז. חָג סְבִיבִי. שַׁבָּת. וַאֲנִי, בְּעֳנְיי מִמַּעַש רַצְתִּי לְהֵחָפֵז. הַזְּמַן נָקַט עֶמְדָּה, אָמַר, וְלא עָצַר מְלֶאכֶת נָשִׁים, כְּתֻבּות, קִדּוּשִין וְשָנָה וְחָזַר, קְדשִים, חֻלִּין, תְּמוּרָה וְאַחַר יָסַף בְּאִמְרות כָּנָף. טְהָרות. חַשְׁתִּי, וְחָשַׁבְתִּי בְּלא קול וְיֻמְרות נְזִיקִין. וְשוּב נָשִׁים. וְהַזְּמַן? חָג סְבִיבִי, אֵינו מועֵד וּמורֶה לִי בִּלְחִישָׁה, בִּסְדָרִים שִׁשָּׁה - מועֵד קָטָן. מנהרת-הזמן הָלַכְתִּי שְׁחוּחָה, כְּפוּפָה, וִיְחֵפָה בַּנְּחִיל העֲמק שֶׁל מִנְהֶרֶת הַזְּמַן. פְּתַלְתּל גַּם. הַדֶּרֶךְ שהָיְתָה אֲרֻכָּה וְיָפָה מָשְׁכָה עַצְמָה בִּמְתִיחַת רְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, כְּמו הַבְדָּלָה בֵּין מַיִם לְמַים. כְּמו בַּד לְצִיּוּר עָל מִסְגֶּרֶת. הָיִיתִּי שָׁם לְבַד. מְסַיֵּרֶת בְּמַסְלוּל הֲלִיכָה שֶׁל נַחַל אֵיתָן וָאדִי, לא אַכְזָב. מַרְאות נִשְׁכָּחות אֵלַי חִיְּכוּ. שְׁקוּפות. חֲשֹוּפות. נִרְאָה הָיָה כִּי לִי חִיכּוּ. מַחֲזות מִמְחוזות עָבָר עָל פָּנַי חֲלְפוּ תְּמוּנות שְׁהָיוּ טְמוּנות בְּמִדְרוֹנוֹת חַיֵּי נַפְשִׁי, מֵאִירות הָיוּ, נָהַר אוֹתִי שָׁטְפוּ. אָז הָיָה עַכְשָׁיו. טָפַפְתִּי פְּעָמָי לְפָנִים בַּדֶּרֶך לְאָחור וחִיפָּשְתִּי בַּקָּצֶה אֶת הַאור. סָפַרְתִּי יָמִים, שָׁעות בְּדַקּוּת כְּשְׁחָלַפְתִּי בִּיעָף עָל פְּנֵי מוּעָקות. בַּקָּצֶה הַנֶּחְשַף הֵאִירוּ דּורות בְּהִבְהוּב מַזְכָּרות בְּאוּרות, יְקָרות. הִזְהִירוּ. נָטְלוּ מִבֵּין עֵינָי קוֹרוֹת. סִיפְּרוּ לִי קורות, סָפְדוּ לִי צָרות, הִרְחִיבוּ מִידּות וְסִיפְּקוּ לִי אותָן כְּפִיגוּם וְסֻלָּם לְטַפֵּס בָּם עָל קִירות מִנְהֶרֶת הַזְּמַן |
|
