 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
בירושלים
זהבה בן דב גיליון מס' 43 - אב תשע"א * 8/11 בירושלים
יֵשׁ בֶּהָרִים בִּירוּשָׁלַיִם חֶנֶק מִצְטַבֵּר הַיְשֵׁר מִן הַסְּלָעִים הַנּוֹרָאִים הָאֵלֶּה תְּלוּיִים עַלַּי בְּכֹל מָקוֹם. אַלְפֵי שָׁנִים נִשְׁחָקִים סְלָעִים בִּירוּשָלַיִם וּבַאֲשֶׁר אֲבָקָם עוֹלֶה נוֹעֶצֶת קְדוּשָׁה אֶצְבָּעוֹת לְהֵאָחֵז עַד אֵפֶר, עַד כְּלוֹת רַק אָז תִּשְׂבַּע. שֶׁקְּדוּשַׁת סַלְעֵי יְרוּשָׁלַיִם בִּקְדוּשַׁת מָקוֹם וְאָדָם נוֹשֵׂאת גֹּדֶש מְחוּיְבוּיוֹת עָבָר. חוֹלֵי יְרוּשָׁלַיִם מוֹצְצִים בִּשְׁקִיקָה לְשָׁדָהּ אֶל מַעַרְכוֹת דָּמָם. כָּך הֵם יְלָדֶיהָ. לָכֵן הֵם תְּלוּיִים עַל בְּלִימָה. * * * כֹּל הַיּוֹם אֲנִי נוֹשֵׂאת יְרוּשָׁלַיִם חַיָּה בְּרֶחֶם לִבִּי. כּוֹרַעַת תַּחַת מַשָּׂא אִילָנוֹת שׁוֹשְׁלוֹת עָבָר קְבָרִים בְּהַר הַזֵּיתִים נְשָׁמוֹת סוֹעֲרוֹת סָבִיב. רַק בְּלֵילוֹת בְּלִי שֵׁינָה אֲנִי מַגִּיפָה תְּרִיסִים מִפַּחַד, שֶׁלֹּא אֶחֱלֶה בִּקְדוּשָׁתָה שֶׁלֹּא אֶתָּלֶה בִּבְלִי-מָה שֶׁלֹּא אֶכְרַע שֶׁאֶשְׁקוֹט עַד בֹּקֶר. ברוך הבית מֵאָז נִפְתְּחוּ דַּלְתוֹת בֵּיתֵנוּ מַמְרִיאִים מְטוֹסִים. לֹא יָדַעְתִּי שֶׁנְּמַל-לִבִּי, אֵלָיו הִשְׁלִיכוּ עוֹגֶן, בְּשׁוֹבֵר גַּלִּים – נוֹשֵא תְּעוּפָה. כֻּלָּם הָיוּ בָּנַי. לָכֵן פְּתוּחִים דַּלְתוֹת בֵּיתֵנוּ, שֶׁיָעוּפוּ עֳגָנֵים, כְּנָפַיִם צוֹמְחוֹת בַּדֶּלֶת מִמְזוּזָה, קָמֵעַ בַּחֲנֻכִּיָה, בְּנֵר הַבְדָּלָה כֹּתֶל, בָּרוּךְ הַבַּיִת. נודדת אַתָּה, הַנֹּותֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וְלַנּוֹדֵד שֵׁנָה. רְאֵה אוֹתִי מְחַפֶּשֶת נוֹאָשׁוֹת קוּרִים לִטְווֹת בָּם חֲלוֹמוֹת כָּל לַיְלָה. קוֹל דָֹּפְקִי פּוֹעֵם, מַבְרִיַח תְּנוּמָה, קוֹרֵא לִי לְבַקֵּשׁ מֵעֵבֶר לְקִיּוּמִי מַשְׁמָעוּת וּפֵשֶר, וְאֵינִי יְכוֹלָה לוֹ. אַתָּה, שְׁלְּיּוֹנָה קָרָאתָ מַה- לְךָ נִרְדָּם שְׁלְּעוֹלָם לֹא תִישַׁן, הַעֲבֵר כַּפְּךָ עַל פָּנַי, חָנֵנִי. הָטֵל חֶבְלֵי שֵׁינָה עָלַי בְּרַחֲמִים. לְךָ אוֹדֶה עִם שַׁחַר הַמַּחֲזִיר נִשְמַתִי בְּחֶמְלָה כִּי רַבָּה אֱמוּנָתִי רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ. |
|
