 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
איך שגם אנחנו לא נשארנו צעירים
רִנָּה לִי
גיליון מס' 43 - אב תשע"א * 8/11 אֵיךְ ֹשֶגַּם אֲנַחְנוּ לֹא נִֹשְאַרְנוּ צְעִירִים...
זֶה הָיָה, כַּמּוּבָן, צָפוּי. רָאִינוּ לְהֵיכָן נוֹטִים הַדְּבָרִים וּמַה ֹשֶּקּוֹרֶה סָבִיב לְכָל ֹשְאָר הָאֲנָֹשִים, צְרִיכִים הָיִינוּ לִהְיוֹת עֵרִים... סוֹף-סוֹף אֵינֶנּוּ טִפְֹּשִים... וּבְכָל-זֹאת קִוִּינוּ, בַּסֵּתֶר אֶפְֹשָר ֹשֶהֶאֱמַנּוּ אֲפִלּוּ כִּי אֵיכְֹשֶהוּ יְשַֹחֵק לָנוּ הַמַּזָּל לְהִמָּלֵט מִגּוֹרַל הָאֲחֵרִים, ֹשֶלֹּא נִהְיֶה כְּמוֹהֶם, כְּמוֹ כָּל אוֹתָם ֹֹשֶמִּקְרֶה אֶחָד לָהֶם – אֵיךְ ֹשֶגַּם אֲנַחְנוּ לֹא נִֹשְאַרְנוּ צְעִירִים... אָמְנָם בְּמֶֹשֶךְ הַֹשָּנִים, בְּהִסְתַּכְּלֵנוּ מִדֵּי פַּעַם בָּרְאִי חָזִינוּ בְּהִֹשְתַּנּוּת פָּנֵינוּ, פֹּה קֶמֶט, ֹשָם אֲבַק שֵֹיבָה, אַךְ בְּכָל עֵת, מִמְּצוּלוֹת הַמַּעֲמַקִּים, נִֹשְתַּקְּפוּ אֵלֵינוּ אוֹתָן הַפָּנִים ֹשֶאָנוּ נוֹצְרִים בִּפְנִים ֹשֶתָּמִיד סָבַרְנוּ ֹשֶהֵן, וְרַק הֵן, פָּנֵינוּ הָאֲמִיתִיּוֹת הַנוֹשְֹאוֹת לָעַד אֶת הֱיוֹתֵנוּ, כְּלוֹמַר, אֶת כָּל אֲֹשֶר הָיִינוּ וְכָל מַה ֹשֶּנִּהְיֶה בַּבָּאוֹת - אֲבָל, וְאַף כִּי כֹּה בִּקַֹשְּנוּ לְהַאֲמִין ֹשֶהַנְּעוּרִים לָנֶצַח, נֻצְּחוּ. הֵם, הַגִּבּוֹרִים כִּבְיָכֹל, נָפְלוּ בְּיָדֶיהָ הַחֲלָֹשוֹת ֹשֶל הַזִּקְנָה, ֹשֶהִיא כְּאוֹתָהּ אִֹשָּה תְֹּשוֹּשָה בָּאָה בַּיָּמִים ֹשֶצְעִירִים מְפַנִּים לָהּ אֶת מְקוֹמָם בָּאוֹטוֹבּוּס אוֹ בָּרַכֶּבֶת, וְהִיא בְֹּשוּבָה וָנַחַת מִתְיַֹשֶּבֶת כְּמִי ֹשֶגּוֹבָה מַה ֹשֶּמַּגִּיעַ לָהּ - אֲהָהּ הַנְּעוּרִים... לְלֹא הוֹעִיל הָיוּ זָהֳרָם, קוֹלָם הָרָם, בִּטְחוֹנָם בְּכֹחָם, וֶעֱזוּזָם. נִסְתַּלְּקוּ לְעוֹלָמָם עִם הַזָּנָב בֵּין הָרַגְלַיִם, כְּמוֹ ֹשֶאוֹמְרִים. וְזֹאת לַמְרוֹת כָּל אֲחִיזוֹתֵנוּ בָּם, מָצְאוּ לָהֶם דֶּרֶךְ לַחְמֹק וּלְהִסְתַּלֵּק בְּהֶסְתֵּר, בַּחֲֹשַאי, וּמַה מוּזָר ֹשֶאָנוּ, הַֹשּוֹמְרִים אוֹתָם בְּלִי הֶרֶף וְכָל הַזְּמַן, לֹא הִֹשְגַּּחְנוּ כְּלָל בְּלֶכְתָּם, עַד ֹשֶפֶּתַע גִּלִּינוּ: אֵינָם. כֵּן, גַּם אֲנַחְנוּ לֹא נִֹשְאַרְנוּ צְעִירִים, ֹשֶהֲלֹא אֵין אֲנַחְנוּ בִּלְתִּי אִם הָאֲחֵרִים ֹשֶל הָאֲחֵרִים - |
|
