שירים

רות נצר

גיליון מס' 44 - תשרי תשע"ב * 10/11

כאשר
כאשר הקרבנו
את השתיקה
התחלנו לדבר

אז נפצע העולם
אז טיפות הפכו
למלים

הלשון נהיתה
מכחול
לצבוע את העולם
בדם

לבנו פעם
בקצב השיר

לבנו פעם
בקצב השתיקה
התחלנו לדבר


מלאך
בָּסוף המלאך
בפתח הגן
ירפה מחרבו
יפרוש לקראתי
כנפים




בלילה נטול שינה
בלילה נטול שינה
הולך ומתפוגג אל שחר
ציפורים

שמעתי מתוכי את
רחש המילים

לחש מדיר שינה
מפציר בי שאלה

שטה ועולה כמו גל
כמו מנגינה

ישות נוזלית
מאפילה זורחת
כף יד
נפקחת