 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
שלושה שירים
יהודה גור אריה גיליון מס' 45 - כסליו תשע"ב * 12/11 שׁוֹלֵחַ אֶת יוֹנַת גַּעְגּוּעֶיךָ לְסִיּוּר מְאֻחָר לִרְאוֹת אִם קַלּוּ הַמַּיִם [מְזוֹהָמֵי קְרִינָה רַדְיוֹ-אַקְטִיבִית] מֵעַל אַטְלָנְטִיס הַתַּת-מֵיְמִית, הָהֲזוּיָה, שֶׁהָיְתָה וְאֵינֶנָּהּ אוֹ אוּלַי לֹא הָיְתָה מֵעוֹלָם. וְיוֹדֵעַ אַתָּה, יוֹדֵעַ וְחָשׁ: הִיא לֹא תָּשׁוּב אֶל חַלּוֹנְךָ וְטָרָף-עָלֶה בְּמַקּוֹרָהּ. הִיא דּוֹאָה-מְרַחֶפֶת לֵאָה לְלֹא פִּסַּת-קַרְקַע יְצִיבָה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ. אַךְ אַתָּה מוֹסִיף לַעֲקֹב אַחֵר מַשָּׁק כְּנָפֶיהָ בְּמַסְלוּלָהּ הַנֶּעֱלָם; מְנַסֶּה לְאַתֵּר אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁלְּךָ בְּמַסָּע כִּסּוּפֶיךָ מִיָּם אֶל יָם, אֶל עֵבֶר יַעַד לֹא יָדוּעַ, שֶׁאֵלָיו לֹא תָּבוֹא לְעוֹלָם. שִׁבְעִים חֲכָמִים יָשְׁבוּ שִׁבְעִים נְקִיִּים וְתִרְגְּמוּ אֶת הַתַּנַ"ךְ לְלָשׁוֹן יְוָנִית, וְכָל הָעוֹלָם הַנָּאוֹר, הָעַתִּיק הֶעֱתִיק אֶת עֶרְכֵי הַתַּרְבּוּת, הַצֶּדֶק וְהַמּוּסָר הַיְהוּדִי. הָאוֹהֲבִים מְתַרְגְּמִים אֶת אַהֲבָתָם מִלָּשׁוֹן לְלָשׁוֹן; חָלָב וּדְבַשׁ תַּחַת לְשׁוֹנָם. הַיָּרֵחַ מְתַרְגֵּם אֶת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ לְקֶסֶם-כֶּסֶף בַּלֵילוֹת. הַלַּיְלָה – אֶת הַחֹשֶׁךְ לִדְמָמָה. הַמַּלְחִין מְתַרְגֵּם אֶת צְלִילֵי הַדְּמָמָה לְסִימְפוֹנְיָה. הַצַּיָּר מְתַרְגֵּם אֶת הָעוֹלָם לְטֶבַע דּוֹמֵם. הַפַּסָּל – אֶת דִּמְמַת הָאֶבֶן לְפֶסֶל שַׁיִשׁ מְלֻטָּשׁ, מֵפִיחַ בּוֹ חַיִּים וּמִתְאַהֵב בּוֹ כְּמוֹ פִּיגְמָלִיוֹן. הוֹגֶה הַדֵּעוֹת מְתַרְגֵּם אֶת חַיֵּי הָאָדָם, מַכְאוֹבָיו וְאַכְזָבוֹתָיו לְמַסָּה פִילוֹסוֹפִית [הַזְּקוּקָה גַּם הִיא, בַּתּוֹרָה, לְפֵרוּשׁ, שֶׁהוּא תִּרְגּוּם נוֹסַף]. וְהַמְשׁוֹרֵר אוֹסֵף אֶת כֻּלָּם כְּבֵיצִים עֲזוּבוֹת אֶל חֵיקוֹ, מַתִּיךְ אוֹתָם בְּאִשּׁוֹ הַפְּנִימִית וּמְתַרְגֵּם אוֹתָם לְשִׁיר. סֶלַע אֵינוֹ בּוֹכֶה. חֲסוּךְ בֶּכִי לִבּוֹ יָבֵשׁ, אֵין בּוֹ דְּמָעוֹת. שׁוֹטֵי שָׁרָב מַצְלִיפִים בּוֹ, הַשֶּׁמֶשׁ מַכָּה בּוֹ בְּשֵׁבֶט יְקוֹדָהּ כָּל הַקַּיִץ וְלֹא יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ מַיִם. וְרַק יוֹם אֶחָד בְּשָׁנָה בְּהִנָּתֵךְ הַיּוֹרֶה עַל הָאָרֶץ, חִסְפּוּס קְלִפָּתוֹ מִתְרַכֵּך, מִתְעַדֵּן, וּמֵעֵינוֹ הָעֲלוּמָה דִּמְּעַת גִּיל נוֹטֶפֶת, מִנְּבִיטָה לְרַגְלָיו רַקֶּפֶת אַחַת וְרֻדָּה. |
|
