 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
טֶרֶם הָלְכוּ הַהוֹרִים
רִנָּה לִי גיליון מס' 45 - כסליו תשע"ב * 12/11 טֶרֶם הָלְכוּ הַהוֹרִים
הָיָה עֲדַיִן אִיֹש ֹשֶקָּרָא לִי: יַלְדָּתִי. הָיְתָה עֲדַיִן אִֹשָּה ֹשֶקָּרְאָה לִי: בִּתִּי. כְּמוֹ מִן הַטַּבּוּר נִמְֹשַךְ וְנִמְתַּח חֶבֶל חָזָק ֹשֶל ֹשַיָּכוּת. מַעוֹלָם לֹא הִכַּרְתִּים לֹא בִּנְעוּרֵיהֶם וְלֹא בְּיַלְדוּתָם, בִֹּשְבִילִי נוֹלְדוּ רַק עִם הִוָּלְדִי. אֲבָל הֵיטַבְתִּי לְדַעְתָּם בְּזִקְנָתָם וְאִלּוּ הֵם לְעוֹלָם לֹא יֵדְעוּ אֶת זִקְנָתִי. טֶרֶם הָלְכוּ הַהוֹרִים כָּל אֵימַת צַעֲדִי אָחוֹרָה בְּעִקְבוֹת חַיַּי, יָכֹלְתִי לְהַגִּיעַ אֶל נְקֻדַּת מוֹצָאִי, לְגַלּוֹת מִי וָמִי נָתַן בִּי סִימָנִים כְּגוֹן, צֶבַע הָעֵינַיִם, כְּגוֹן, קַו הַלֶּסֶת, כְּגוֹן, חֲתַךְ הַדִּבּוּר... נִתַּן לִי לָדַעַת, כִּבְיָכוֹל, הֵיכָן אֲנִי מַתְחִילָה, זֹאת אוֹמֶרֶת, אֵיזוֹהִי נְקֻדַּת מוֹצָאִי הַקְּרוֹבָה הַמְיֻחֶדֶת אַךְ לִי – לְהַבְדִּיל מֵאוֹתָהּ נְקֻדַּת מוֹצָא רְחוֹקָה הַמְֹשֻתֶּפֶת לִי וְלִֹשְאָר כָּל הָאָדָם הַנְּעוּצָה בֶּעָפָר הוּא מְקוֹר כָּל הַדְּרָכִים וְסוֹפָן. טֶרֶם הָלְכוּ הַהוֹרִים נוֹסָף עַל הֳיוֹתִי אִֹשָּה וְאֵם וְסָבְתָא עֲדַיִן נִֹּשְאַרְתִּי גַּם יַלְדָה - בְּלֶכְתָּם לָקְחוּ אִתָּם אֶת יַלְדוּתִי. ב ....מֵאָז אֲנִי מְפַלֶּסֶת לִי אֶת דַּרְכִּי בְּתוֹך אֵינוּתָם הַמִּתְמַֹשֶּכֶת, כְֹּשֶהַֹשָּנִים, בְּזוֹ אַחַר זוֹ, נֶעֱרָמוֹת עַל גַּבִּי, וְאֵינִי יוֹדַעַת לְהַעֲרִים עֲלֵיהֶן, לְהָקֵל מַשָֹּאָן. מְדַדָּה כְּאַחַת מֵאוֹתָן יוֹנִים ֹשְמֵנוֹת בְּנוֹת-בְּלִי-קֵן בַּגַּן, בַֹּשְּבִיל הַצַּר ֹשֶל חֹסֶר הַחְלָטָה בֵּין לֹא לְבֵין כֵּן, אוֹ, שֹוֹחָה כֹּה וָכֹה בְּאוֹקְיָנוֹס הָאַיִן נֶאֱחֶזֶת בְּגַלְגַּלֵּי הַצָּלָה זְעִירִים ֹשֶל הַיֵֹּש... וְהוֹגָה בַּהוֹרִים לֹא אוּכַל הָבֵן אֵיךְ זֶה לֹא טָרְחוּ, אוֹ, ֹשָכְחוּ לְלַמְּדֵנִי כֵּיצַד לְהִזְדַּקֵּן - טֶרֶם הָלְכוּ. |
|
