"הקצתי מחלום הסולם בירושלים
...
מיד חיזקתי את יסודות הסולם
ותיקנתי מעליי את יריעת השמיים
מה נורא המקום הזה"

כְּשֶׁעָבְרָה אִמִּי בָּרְחוֹבוֹת עֲטוּפָה אוֹר
פָּנוּ אֵלֶיהָ הָעֵצִים וְעַנְפֵיהֶם לְעֶבְרָהּ
עֵינֶיהָ הֵפִיקוּ חֹם לְכָל הָעוֹלָם סָבִיב
וְהָעֲשָׂבִים תַּחַת רַגְלֶיהָ אָמְרוּ שִׁירָה.

וּבִשְׁעוֹת הַבֹּקֶר הַמֻּקְדָּמוֹת
רְאִיתִיהָ תּוֹלָה הַכְּבִיסָה מִן הַחַלּוֹן.
עוֹד הָיִיתִי עָטוּף בַּחֲלוֹמוֹת
וְהָיִיתִי שׁוֹמֵעַ קוֹלָהּ רוֹטֵט.

"הַשֶּׁמֶשׁ, בְּנִי
תָּמִיד נִמְצֵאת בַּצַּד שֶׁלָּנוּ".
וּמֵאָז הַשֶּׁמֶשׁ אִתִּי
בְּכָל עֵת.

סַבָּא שֶלִּי הָיָה בּוֹנֶה
בָּתִים שֶל תְּפִלִּין
בְּתוֹךְ טַבְלָאוֹת שֶל בַּרְזֶל
לָכוּד בַּמוֹטוֹת הָיָה עוֹבֵד
עֲבוֹדַת קֹדֶש, יִשְתַּבַּח בּוֹ הָאֵל.
לוֹחֵש: לְקַדֵּש אֶת עוֹלָמוֹ
לוֹחֵש: לְשֵם קְדֻשַּת שְמוֹ.
כּוֹתֵב בנוֹצָה בַּחֲרָדָה בְּאֵימָה
וְתַחְתָּיו רוֹעֶדֶת כָּל הָאֲדָמָה
שֶאִם מְחַסֵּר אוֹת אַחַת
אוֹ מְיַתֵּר אוֹת אַחַת בִּגְוִילוֹ
נִמְצָא מַחֲרִיב כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

וַאֲנִי כּוֹתֵב בְּחֶרְדַת קֹדֶש
שִירִים תְּמִימִים
בִּבְדִידוּת הַלֵּילוֹת וְהַיָּמִים
שֶאִם אֲחַסֵּר אוֹת אַחַת
אוֹ אֲיַתֵּר אוֹת אַחַת
אַחֲרִיב כָּל עוֹלָמִי.
לוּ יָדַעְתָּ סָבִי, אַב בֵּית דִּין
אִיש נִשָּׂא וְחָכָם -
אֲנִי כּוֹתֵב בָּתִים שֶל שִירִים
וְגָר
בְּתוֹכָם.

הֵם קָרְאוּ לָהּ: שָׁלֵם
הֵם קָרְאוּ לָהּ: יְבוּס
הֵם קָרְאוּ לָהּ: קַפִּיטוֹלִינָה
הֵם קָרְאוּ לָהּ: אֶל קוּדְס

הֵם עָשׂוּ חַצְרוֹת קָדָשֶׁיהָ
אֻרְווֹת וּגְלָלִים וְאֵבוּס
כְּדֵי לִמְחֹק אֶת שְׁמִי.

וַאֲנִי קוֹרֵא לָהּ: יְרוּשֶׁלִי.
בַּיּוֹם. בַּלַּיְלָה. וּבַחֲלוֹמִי.