לדף ראשי
לתוכן הגיליון
אבק השיכחה
ועוד יוסף עוזר גיליון מס' 45 - כסליו תשע"ב * 12/11 אֲבַק הַשִּׁכְחָה, סָמִיךְ,
בְּאִטִּיּוּת, נָשַׁר עַל עֲרֵמוֹת הַנַּעֲלַיִם נָשַׁר בִּנְשִׁיָּה עַל הַצָּמוֹת, עַל מִילְיוֹנֵי מִשְׁקָפַיִם שֶׁרָאוּ בְּמוֹ חֹרֵיהֶם אֶת הַחֹר הַשָּׁחֹר בַּשָּׁמַיִם. אֲבָל הִנֵּה דּוֹר שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי, מְסֹרְקֵי גְּלוֹבָּלִיזַצְיָה נְחַפֵּשׂ, מְסֹרְבֵי אֱמוּנָה, אֶת מַסְרֵק הָאֱלֹהִים שְׁבוּר הַשִּׁנַּיִם, יַתְוֶה לָנוּ שׁוּב שְׁבִיל לָבָן עַל הַקַּרְקֶפֶת, לָנוּ, צֶאֱצָאֵי הַצּוֹעֲדִים קֵרְחִים לְאֹרֶךְ שְׁבִיל הַמָּוֶת. אֵיךְ אֲנִי שָׁר לָנוּ, עַתִּירֵי הַפַּחְמֵימוֹת וְכָל הַשֻּׁמָּנִים אֵיךְ נִצְעַד שׁוּב אֵלָיו לְבַקֵּשׁ שְׁבִיל וְסֵדֶר אֵיךְ נַעֲשֶׂה לוֹ יִזְכֹּר. אֵיךְ נְטַאטֵא אֶת הָאָבָק הַקּוֹסְמִי שֶׁהוּא, הוּא פִּזֵּר כְּדֵי שֶׁנִּשְׁכַּח, שֶׁנִּתְפַּיֵּס בְּלִי חוֹבָתוֹ שֶׁמִּשְׁקָפֵינוּ יְתֻקְּנוּ אֶצְלוֹ בְּלִי שֶׁיִּתְכּוֹפֵף הוּא, בְּאַהֲבָה, לְצַחְצֵחַ כְּמוֹ אַבָּא מְצַחְצֵחַ נַעֲלֵי בְּנוֹ הָרִאשׁוֹנוֹת, כְּצַעֲדִי הַמְּדַדֶּה אֵלָיו בְּיוֹם שׁוֹאָה בְּלִי שֶׁיִּהְיֶה לִי זָהָב בֵּין הַשִּׁנַּיִם בְּלִי שֶׁיְּגַלֶּה לִי אֶת הֲרִיסוֹתָיו וְתִקּוּנָיו. מֵאַיִן הֵבֵאתִי גַּעְגּוּעַ טֶרְמִינָלִי לָמָּה חִפַּשְׂתִּי פֵּשֶׁר אֵצֶל וִיקְטוֹר פְרֶנְקְל גַּם אֱוִיל מַחְרִישׁ לְחָכָם יֵחָשֵׁב, [שׁוּרָה חֲסֵרָה כָּאן וְאֵינִי כּוֹתְבָהּ] מוֹדֶה. אֲנִי. לְפָנֶיךָ. בְּמַצְלֵמוֹת הָאַבְטָחָה נִקְלַט גֶּבֶר עִבְרִי נִמְלַט מִמִּצְרִיָּה יְפֵהפִיָּה נִצְפָּה הַבֶּגֶד הַמֻּפְקָר. בְּעָבְרוֹ, תַּחַת לַחְתֹּךְ בַּשּׁוּם וּבַבָּצָל, נָשִׁים חַתְכוּ קְצוֹת אֶצְבָּעוֹת וְהִיא הָיְתָה רוֹעֶדֶת מֵהִשְׁתַּקְּפוּת דְּמוּתָהּ בְּאִישׁוֹנָיו לֹא יָדְעָה כַּמָּה הִתְכַּוְּצוּ בִּבְעָתָה כָּל דְּמֵי מַאֲסָרוֹ וְהִיא - מִבֹּקֶר וְעַד עֶרֶב בְּעִפְעוּף רַךְ שֶׁל רִיסֶיהָ הָיְתָה סוֹרֶקֶת אֶת בְּשָׂרוֹ לֹא רַק מִמֶּנָּה נֶעֱלַם טִיב הַדֶּלֶק הַמּוּצָק הַמַּתְנִיעַ לַחְמֹק נָקִי מִמֶּקַח חַמּוּקֶיהָ |
|