אתר דעת חברי המערכת צור קשר
אגדות חז"ל
אמנות
ביקורת סיפורים
ביקורת ספרים
ביקורת שירים
דבר המערכת
הוראת ספרות
הם עוד כאן
התקבל במערכת
חסידות
ימי עיון והשתלמויות
לא נס ליחם
מחקרים
מילה במילה
מכתבים למערכת
מלב אל לב
מסות
מעלין בקודש
סופרים
סיפורים
פיוט
צילום
שיח בן דורי
שירה
תולדות ישראל
תרגומים
לדף ראשי לתוכן הגיליון

דע אותי

מלכה נתנזון

גיליון מס' 50 - כסליו תשע"ג * 12/12

דַּע אוֹתִי


צֵא מִתּוֹךְ הַקֻּפְסָא הַמְּפֻיַּחַת
הַשְׁלֵךְ אֶת הַבֶּגֶד הַבּוֹעֵר
שַׁחְרֵר אֶת הָעַיִט שֶׁקָּפָא בְּתוֹךְ עֵינֶיךָ
דַּע אֶת עַצְמְךָ כְּתִינוֹק בְּיַעַר מַרְאוֹת
רִאשׁוֹנִי
דַּע
אוֹתִי



מדרש השיר / מאת חוה נתן

היציאה מהקופסא המקובעת, זו או האחרת במחשבה, במודעות ובמצבים המזמנים לנו החיים שרבים הם ודורשים עבודה גדולה,
ואורות עליון מסייעים לשחרור.
דימוי ה"עיט הקפוא בראי העין" הוא תחושת הסכנה המשתקת מהבלתי נודע, מהבלי נשלט מחריד הקיום.
להשתחרר מהפחד, זוהי כמיהת לב ושאיפה, לחזור לשורשינו ולהזדכך בתום הראשוניות, בו היה פעם טוהר ראיית מראות עולם.

מהי הבקשה הגדולה "דע אותי"...
אנא ענני, ידע אותי, טע נא בליבי אותות כיצד אלך בדרך הביטחון והידיעה.
קיים נא דו-שיח, שיובן לוּ במעט לעני הדעת.