שני שירים

שרה אהרונוביץ קרפנוס

גיליון מס' 50 - כסליו תשע"ג * 12/12

מַעֲלִית

נִצָּבִים בְּרָאשִׁים מֻרְכָּנִים בְּהַכְנָעָה
מֵסֵּבִים מַבָּטִים דֶּהִים
בּוֹהִים בִּנְקֻדָּה עֲלוּמָה
שְׁפוּפִים וְנֶאֱלָמִים.

שָׁם גָּבָּה מוּרֶמֶת בְּמִדָּה
כָּאן גֵּרוּד סְתָּמִי בְּאֶצְבַּע צְרֵדָּה
שִׁנּוּי תְּנוּחַת הָעֲמִידָּה
הִתָּקְלוּת שֶׁל מַבָּט וּמְעִידָּה.

בּוֹחֲנִים סְפָרוֹת מְרָצְדּוֹת בָּעַיִן
וּמָטַה דִּשְׁדּוּשׁ כַּפּוֹת הָרַגְלַיִם
דּוּמִיָּה שֶׁאֶפְשָׁר לְחָתְכָהּ בְּסַכִּין
מְבוּכָה, אִי נוֹחוּת, פְּכוּרוֹת הַיָּדַּיִם.

וּבְאֵין סַבְלָנוּת הָאָדָּם מְהַרְהֵר:
עָשֶֹּה שֶׁ"בִּלּוּי" זֶה יִתַּם וּמַהֵר
חוֹשֵׁב בַּחֲרָדָּה שְׁכֵנּוֹ הָאַחֵר:
הַב לִי אֲוִיר צָלוּל וְהַדְּמָמָה אָפֵר.

8.12.2002




עַל אֶפְרוֹ

עָמַדְתִּי הַיּוֹם אֵצֶל אוֹצֵרֶת אֶפְרוֹ
תְּלוּלִית דֶּשֶׁא מְטֻפָּח
בּוֹהָה בָּרִבּוּעַ הָלַבְנוּנִי
שֶׁאוֹתִּיוֹתָּיו הַשְּׁחֹרוֹת
בְּחֶלְקָן כְּבָר נֶעֶלְמוּ.

"פֹּה נִקְבַּר הַטָּהוֹר בָּאָדָּם,
הֶעָנַיו וְהַצָּנוּעַ"
קָרָאתִּי וְתָּהִיתִּי
אֵיךְ יָכוֹל הָיָה
לְהָחְסִירֵּנִי מֵעַצְמוֹ.

מֵאָיִן נִדְלָה כּוֹחוֹ לִהְיוֹת
כֹּה מְרֻחָק, כֹּה נָכֶה רֶגֶּשׁ
שֶׁהֶעֱמִיס עָלַי מָכְאוֹבָיּו
פְּחָדָּיו וּמוּזָרוּיוֹתָּיו
וְלַאֲחֵרִים הֵעֶנִיק מִטוּבוֹ.

וּשְׁאֵלָה נִקְרְעָה לְאֵי שָׁם:
הַלֹּא תְּנַחֵשׁ מָה עָבַר עָלַי
עַל יַלְדָּתְךָ לָהּ הוֹרַשְׁתָּ מְאוֹדְּךָ
וְלֹא חָוְתָּה חִבּוּק
לא חָשָׁה אֲהָבָה שֶׁל אָב?

וְהָאֶבֶן כְּאֶבֶן שׁוֹתֶּקֶת
וְהָאֵפֶר כְּאֵפֶר מְאֻבָּק
וְאָבִי לֹא עוֹנֶה
אֲנִי גַּם לֹא בּוֹכָה, אֲנִי שׁוֹתְקָה
וְהַכְּאֵב בְּשֶׁלּוֹ גּוֹנֵחַ.

8.12.2002