ברכה

רבקה שחור

גיליון מס' 3 - תשס"ז * 2006

עם שחר
ראיתיךָ
משכים.
טליתךָ
מפזרת חוטים
של תכלת.

לעת המנחה
נשרכְת אלי
לנוח מעט
כִּבְצל כנפי יונה

בתנועות איטיות
יגעות
נמשכת להתכנס
עם אחיךָ
לְעת ערב
טליתךָ מכסה
ראשךָ
בעטֶרֶת זהב.

קווצת חוטי התכלֶת
מצד לצד מחוללֶת
מתפללֶת
נועלת יום.

כעת לילה
היום משתרךְ אחריךָ
וטליתךָ
כעת לביתך תלךְ,
לֵך לְךָ.
ענפי לקראתךָ נעים,
נוהים לראותךָ,
הולךְ לךָ.
על ראשךָ
מרקדת בְּרכָה.