לדף ראשי
לתוכן הגיליון
שירים מתוך הספר 'סרבית בשפה לא מוכרת'
תירגם מנחם מ' פאלק ליוביצה ראיצ'יץ'
גיליון מס' 51 - אדר תשע"ג * 2/13 קורות חיים – דר' ליוביצה ראיצ'יץ'
נולדה ב- 19 בינואר 1962 בכפר בלופרשה, מחוז קארש-סברין. פרסומה הראשון היה באנתולוגיה "Najava" (1982). ספריה: "כמו האמת בפני הרוח", 1986; "השקט שלפני מילה סרבית", 1991; "מאחורי האלוהים", 1996; "רחם נא עלינו", 1997; "מדע האשליות", 1997; "נאהבת בזמן החפשי", 2000; "סרבית בשפה לא ידועה", 2000; "יואן צ'רסקו", 2003", "ואסקו פופה - גבול פואטי", 2009; "אולי חלום", 2009; "שירי אהבה במלחמה", 2010; "אני יודעת סרבית, תהרגו אותי", 2011. רוב הספרים ראו אור בסרבית וחלקם ברומנית. * * * בְּתוֹךְ תּוֹכֵי הַסֶּרְבִּים הַמֵּתִים מְצַלְצְלִים הַפַּעֲמוֹנִים כְּדִי לְהָעִיר אֶת הַחַיִּים. לֹא נִתָּן לִשְׁמֹעַ אֶת צִלְצוּלָם אַךְ נִתַּן אֵיכְשֶׁהוּ לָחוּשׁ. מֵאַשְׁמַת הַסֶּרְבִּים בְּמֵאָה הָאַחֲרוֹנָה הַחַמָּנִיָּה עֲטוּרַת הָעֵינַיִם וְרֹאשׁ מָלֵא עֲנָוָה מְכַבֵּדת אֶת מְלוֹא הַצֶּלֶם הַזַּכַּאי וְרַק אַחַר כָּךְ חוֹזֶרֶת לִמְחֻיָּבֻיּוֹתֶיהָ לִקְרַאת אוֹר הַשַּׁחֲרִית. תַּחַת עֲצֵי הָעַרְמוֹנִים שֶׁנִּצְּלוּ הַמְּשׁוֹרְרִים מְהַרְהֲרִים כָּל אֶחָד בַּסֶּרְבִּית שֶׁלּוֹ - אִלּוּ הִתְרַגְּשׁוּ יוֹתֵר בִּשְׂפָתָם הַפְּצוּעָה הַאִם הָיָה נִשְׁבָּר עִדָּן הָעִדָּנִים סוֹף הַסּוֹפִים. בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם דִּבְּרוּ הַשָּׁרָשִׁים לְלֹא מְתַוְּכִים לְלֹא גֶּזַע, לְלֹא פְּרָחִים, כְּמוֹ מֵעֲצָמוֹת סֶרְבִּיּוֹת צְעִירוֹת, שֶׁיְּצַמְּחוּ דֻּבְדְּבָנִים מְתוּקִים וְעַל הַנְּמָלִים תִּוָּצֵר דֵּעָה חִיּוּבִית לְפָחוֹת עַל אַדְמַת סֶרְבִּיָּה. וְהַיּוֹרְשִׁים הָעֲצוּבִים יַבִּיטוּ אֵיךְ הָאֲדָמָה בּוֹלַעַת יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם.... הַדֶּשֶׁא הַיָּבֵשׁ לֹא נֶחְשַׂף. כָּל עָלֶה זָקוּף וְיָרֹק תּוֹפֵס אֶת הַמָּקוֹם שֶׁל הַמְּצִיאוּת הַבִּלְתִּי מְמֻמֶּשֶׁת. אִמָּא אוֹלְגָה הִיא תַּצְלוּם, הָאָח סְרֵזָ'ה תַּצְלוּם, הַסָּבִים רָדֶנְקוֹ וְסְרֶטֶן שְׁנֵי תַּצְלוּמִים שָׁחֹר-לָבָן. סַבְתָּא לְיוּבִּיצָה - תַּצְלוּם חוּם כֵּהֶה. סַבְתּוֹת רַבּוֹת אַנְגֶ'לִינָה וּפִּיאָדָה צְפוּפוֹת לְיַד בַּעֲלֵיהֶן, תַּצְלוּמִים. הֶעָתִיד - הִיסְטוֹרְיָה שֶׁל תַּצְלוּמִים לַסֶּרְבִּים. מַה לִי לְהִתְלוֹנֵן.... כֵּיצַד יֵרָאֶה לוֹ יוֹצְרוֹ שֶׁיְּדַפְדֵּף בַּצְּלָבִים כְּמוֹ בְּאַלְבּוֹם? ... * * * עֲצֵי הָאֲדָמָה הַסֶּרְבִּית יַצְמִיחוּ רַגְלַיִם. סוֹף סוֹף הַקְּבָרִים יַחְלִיטוּ לִנְבֹּחַ, לֹא רְגוּעִים, כְּדֵי לְהִתְגּוֹנֵן. שִׁנּוּיִים אֲחֵרִים לְטוֹבָה לֹא יִהְיוּ. חוּץ מִזֶּה יֻסַּר זְמַן הַשָּׂטָן. תְּבֻטַּל זְכוּת הַדִּבּוּר יַחַד עִם זְכוּת הַשְּׁתִיקָה. יִוָּתְרוּ בָּעוֹלָם רַק אוֹיְבָיו בְּרִיאִים וְחַיִּים. לָהֶם לֹא תֶּחְסַר אַף שַׂעֲרָה מִשַּׂעָרוֹת רֹאשָׁם. הֵם יְבַקְּשׁוּ אֶת אֱלֹהִים. לְרִאשׁוֹנָה הֵם יְבַקְּשׁוּ אוֹתוֹ, זֶה בָּטוּחַ, שֶׁיְּבָרְכֵם בַּמָּוֶת. רַחֲמִים יְבַקְּשׁוּ בְּשָׂפָה לֹא מֻכֶּרֶת לָהֶם. אוּלַי סֶרְבִּית? * * * "אִם תֹּאהֲבִי אוֹתִי" לָחַשְׁתִּי לָאָרוֹן בּוֹ טְמוּנָה אִמִּי (כְּדֵי שֶׁאִישׁ לֹא יִשְׁמַע) אֲשַׁחְרֵר אֶת כָּל שׁוֹמְרֵי נִשְׁמָתִי אֹמַר לָהֶם: "לְכוּ, עֲלוּבִים!" "כָּעֵת אַתֶּם מַלְאָכִים שֶׁל אַף-אֶחָד!" "מֵעַכְשָׁו אַתֶּם יְתוֹמִים!" כָּךְ שׁוֹמֵמָה אֶחְשֹׁב עַל הַמּוּזָר בְּיוֹתֵר, הַבִּלְתִּי מוּדָע הָאֱלֹהִי שֶׁבְּקִרְבָתִי עָלַיִךְ מֵתָה. וְהַחֲלוֹמוֹת שֶׁנֵּעוֹרוּ מִמְּצִיאוּת הֶחָלוֹם דּוֹמִים לַעֲלֵי הַגֶּפֶן מֵרָחוֹק אֲשֶׁר צַלְעוֹתֵיהֶם מִתְפַּשְּׁטוֹת בְּמַשְׁמָעוּת זְרִימַת שְׂפוֹת הַשָּׁעוֹן בִּזְמַן שֶׁשְּׁלוֹם הָעוֹלָם מִתְפַּשֵּׁט בַּכִּוּוּן הַנֶּגְדִּי שֶׁל הַזְּמַן... הַמָּקוֹם בּוֹ אַחֲיוֹתַי יַחַד עִמִּי נִשַּׁקְנוּ אֲרוֹן הַקְּבוּרָה שֶׁלֹּא הֶעֱלָה רָקָב עַד הַיּוֹם. אִמֵּנוּ לֹא מַרְשָׁה לוֹ... |
|