 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
עיני
רבקה שחור גיליון מס' 3 - תשס"ז * 2006 "עֲזָבַנִי כֹחִי וְאוֹר עֵינַי גַּם הֵם אֵין אִתִּי." עֵינַי הוֹלִיכוּנִי אֶל שְׂדוֹת פְּלִשְתִּים הוֹלִיכוּנִי צָרְעָה, אֶשְׁתָּאֹל עֵינַי הוֹלִיכוּנִי, הַיָפָה בַּנָּשִׁים, וָאֵלֶךְ בִּבְלִי דַּעַת, בְּלִי שְׁאוֹל. וְרָאֹה לֹא רָאִיתִי, אֵיךְ בֵּין הַשִיטִים חוֹרְשִׁים מְרֵעִים עֶגְלָתִי וְרָאֹה לֹא רָאִיתִי, אֵיךְ בְּנֵי פְּלִשְתִּים חוֹרְשִׁים וּמוֹצְאִים חִידָתִי. וָאֵלֶךְ בְּעֻזִּי אֶל עַזָּה, הָעִיר עֵינֵי כֹּל אֵלַי נְשׂוּאוֹת לְהָרְגֵּנִי חַיִים עַד הַשַׁחַר יָעִיר אַךְ כָּלוּ עֵינֵיהֶם מֵרְאוֹת עֵינַי הוֹלִיכוּנִי אֶל נַחַל שׂוֹרֵק הָלוֹך וָאֵלֶך אֶל דְלִילָה, עֵינַי סֻנְוְורוּ, הַכֹּל סַב וְחוֹרֵק מִתְגַּלגֵּל אֶל עִמְקֵי מְחִלָה. מְחַפְּשִׂים הַצָּרִים וְתָּרִים סוֹד כּוֹחִי הַאֱהֶיֶה כְּאַחַד הָאָדָם? וַאֲנִי מְהַתֶל בַּחֲבָלִים הַלַחִים וּנְזִירוּתִי לִי מָגֵן בַּעֲדָם. קוּצְצוּ מַחְלפוֹתַי, דֻלְּלוּ כּוֹחוֹתַי נִקְרוּ מְאוֹר עֵינַי, מְעַנַּי זָכְרֵנִי נָא אֱלוֹקַי, הֵעָתֵר תְּפִלּוֹתַי וְאִנָּקְמָה רַק אַחַת מֵעֵינַי. תמוז תשס"ו |
|
