השתלמויות מורים: מיפוי התחום

יהודה איזנברג

גיליון מס' 8 - כסליו תשע"ד - 11/13

הכשרתו של פרח ההוראה במכללה להוראה, או במגמות להכשרת מורים של בתי הספר לחינוך באוניברסיטאות אינה מספקת מכל נקודת מבט שהיא: הידע הנרכש אינו מספיק, בעיות רבות הנלמדות באופן תיאורטי, הנן חסרות משמעות כאשר הלומד אינו חש אותן, עולם הידע משתנה: תכניות לימודים מתחלפות, חידושים טכנולוגיים מאפשרים פעילות חינוכית שלא הייתה קודם לכן, הידע מתפתח ומתרבה, התלמידים משתנים, העולם הסובב אינו כפי שהיה. כל אלה מחייבים ליווי המורה במהלך עבודתו.

אשר על כן, השתלמויות מורים הן חלק בלתי נפרד מפעילותו של המורה. השתלמויות אלה משנות את היחס בין המורה והתלמיד: לא עוד מורה יודע כל אל מול תלמיד חסר כל, אלא מורה שהוא גם תלמיד, אל מול תלמיד שהוא גם לומד עצמאי.

ואלה תולדות
תהפוכות רבות עברו השתלמויות המורים, ובמאמר זה נזכיר רק דוגמאות מהן, ולא בהכרח על פי רצף היסטורי.

בעבר הרחוק היו ההשתלמויות מאורגנות על ידי אוניברסיטאות, שזימנו את המורים ללמוד בימי החופשה. לא קבלו עבורם גמולים או טובות הנאה, והמורים ראו את ימי ההשתלמות כאתגר לפגוש את טובי המורים, את החדש שבחינוך.

היה זה שמשון שושני, בקדנציה השניה שלו, שערך שינוי במבנה השכר של המורים, והכניס את ההשתלמות כמרכיב משמעותי בשכרו של המורה. דבר זה גרם לכך שהייתה אינפלציה של השתלמויות, כל בית ספר מינה רכז השתלמויות, וגם ישיבות מורים ודיוני צוות הוכרו כשעות השתלמות.

[מה קורה במערכת חינוך שאין בה אתגר להשתלם? מבשרי חזיתי: ניסיתי להפעיל השתלמויות בארצות הברית וקנדה. שלחנו חוזרים לכל בתי הספר – איש לא נרשם. חשבתי שטעינו באיזה מהלך טקטי, אבל נתברר לי שיד אבי הישוב ניסה גם הוא לעשות כן, וגם הוא לא הצליח למשוך מורים. מכון מופת כולל עכשיו מדור בין לאומי, וככל הידוע לי מספר המורים אינו מרקיע שחקים. הסיבה בכל אלה: אין תמריץ כלכלי להשתלמות, ולכן היא אינה קיימת].

לאחר זמן התאזנו הדברים, וההשתלמויות הפכו להיות ממוסדות יותר וממוקדות תוכן. אחת השאלות שעלתה הייתה זו: האם דין מורה כדין טכנאי מעבדה, שההשתלמות שלו היא בתחום בו הוא עובד, ותו לא? היו אלה ארגוני המורים שלחצו לכיוון ההפוך: מורה הוא מחנך, הוא משקף את התרבות בפני תלמידיו. המורה חייב להיות בקי במקצועו, אבל בעל ידע בתחומים נוספים, אחרת יהיה כהדיוט בעיני תלמידיו.

ההנחות היו פשוטות: מורה המלמד את ספר יהושע, אינו יכול שלא לדעת את תולדות ההתישבות בארץ ישראל לדורותיה. מורה למתמטיקה המלמד על האין-סוף, אינו יכול שלא לדעת את משמעות המושג בפילוסופיה.

סיפור המקרמה ודו"ח דברת
וכאן הופיע סיפור המקרמה, הרודף את מערכת ההשתלמויות עד היום. איני יודע מתי היה הדבר, אבל מוסד כל שהוא הציע למורים השתלמות במלאת יד, במקרמה. קורס קל, אינו דורש מאמץ אינטלקטואלי, אינו תורם כמעט דבר למורה ולהוראה. חופש עם השתלמות. קורס זה הפך להיות סיסמת הקרב של הדורשים השתלמות מורים מקצועית מדוקדקת, בתחום ובכיתה שהמורה מלמד.

דו"ח דוברת ז"ל הבין את ההשתלמויות במתכונת זו. לפי הצעת הדו"ח מורה יכול להשתלם רק במקצועו ובטווח הגילים שהוא מלמד. למרבה הצער גישה זו שבה ומחלחלת בין קובעי המדיניות כיום: ההשתלמות תיעשה רק לפי תכנית הלימודים, ולפי תחום ההוראה. פירוש הדבר שמורה בכתה א ילמד חומרים שהתלמידים לומדים, ובמקרה הטוב גם דידקטיקה של הוראה זו. גישה זו מקבעת את המורה במקומו: הוא לא יוכל ללמד כיתה גבוהה יותר, משום שאינו משתלם בנושאי ההוראה שלה, הוא לא יוכל להרחיב את תחומי הוראתו, כי מורה להיסטוריה לא יוכל להשתלם בספרות, ומורה לספרות לא ישתלם בלשון, אם אינו מלמד מקצוע זה. ועתה שוו בנפשכם איך יראה מורה לאחר 30 שנות הוראה, כאשר הוא מלמד אותן כיתות ואותו מקצוע לאורך השנים כולם.





השינוי שחולל שמשון שושני במערך ההשתלמות בקדנציה השניה שלו, התמוסס במהלך הקדנציה השלישית. אופק חדש, וכנראה גם עוז לתמורה מבטלים את הבונוסים שקיבלו המורים עבור השתלמות, והפכו את ההשתלמות למנוס מעונש. לא עוד גמול על השתלמות, אלא להפך: מי שלא ישתלם לא יוכל לעלות לדרגה גבוהה יותר. בסיכום זה אותו דבר, אבל זה ההבדל בין חיזוק חיובי לבית חיזוק שלילי, כפי שלימדנו פעם בבית הספר לחינוך.

מספר ההשתלמויות שמורה באופק חדש חייב ללמוד קטן הוא: 30 שעות לפי החלטת משרד החינוך, ועוד 30 שעות בתיאום עם המנהל. שווה ערך לקורס שנתי אחד באוניברסיטה או במכללה.

דומה שצמצום מערך ההשתלמות נובע מסיבות כלכליות: המבנה החדש של בית הספר משאיר את המורים שעות רבות בבית הספר. שכרם עלה. תוספת שכר עבור השתלמות ייקר את הוצאות החינוך, ועל כן נוח לקצץ בהשתלמות, ולחסוך.

סוגי השתלמות
השתלמויות המורים מתפצלות לדרכי לימוד שונות.
- השתלמות במסגרת מוסד אקדמי. הלומד מצטרף לקבוצת לימוד ולומד עמה
- השתלמות הבנויה במיוחד למורים, על ידי גופים אקדמיים או אחרים
- השתלמות עצמית [בהכוונה של מרצה מן האקדמיה].

דרכי ההשתלמות הן אלה:
- השתלמות במסגרת קונבנציונאלית: במוסד אקדמי, ב'פסגה' או מסגרת ייעודית לכך. המשותף לכל אלה הוא שאלה מופעלות כפי שהיה הלימוד מאז ומעולם: המורה מול כיתתו.
- השתלמות בלמידה מרחוק. וזו מתחלקת לכמה סוגים, היסטוריים ועכשוויים:

-- שידורי רדיו: המורה והתלמיד אינם רואים איש את רעהו
-- שידורי טלוויזיה – התלמיד רואה את המורה.

בשני אלה: קצב הלימוד נקבע על ידי הגוף המלמד. השיטה שחררה את הלומד מכבלי המקום, אך לא מכבלי הזמן שנקבע על ידי המורה.

-- לימודים מקוונים סיכנרוניים: המורה והתלמידים רואים אלה את אלה במידה מעטה. קצב הלימוד נקבע על ידי המורה.
-- לימודים מקוונים א-סינכרוניים: הקורס מתנהל על ידי המחשב, המורה מפקח על עבודת הלומדים. לימוד זה מתחלק לשניים:
-- לימוד מקוון מכוון קצב: המורה קובע לאיזה תאריך יסיימו הלומדים איזה פרק.
-- לימוד מקוון חופשי: התלמיד קובע את קצב הלימוד ואת מועדי הלימוד.

בכל הלימודים המקוונים ה-א-סינכרוניים הלומד משוחרר מכבלי המקום והזמן. בלימוד מכוון קצב, השחרור מכבלי הזמן הוא בטווחים קצרים. בלימוד חופשי, השחרור מכבלי המקום והזמן הם מלאים. הלומד קובע את כל מה שייעשה.

[גילוי נאות: כותב שורות אלה התמחה בלמידה מקוונת, פיתח אותה אף לימד אותה באוניברסיטה].

מדוע חשובה הלמידה המקוונת? הלימוד כולו חותר אל הלמידה מרחוק. הקושי להגיע למקום הלימוד, החומר הזמין בכל עת ובכל מקום, היכולת לתקשר בלי לקום מן הכסא – כל אלה נותנים יתרון ממשי ללמידה מרחוק.

במה צריכה לעסוק ההשתלמות?
השתלמויות מורים רבות הן העתק של קורס שהמרצה מלמד במוסד להשכלה גבוהה. המרצה בוחר את החלקים המעניינים של הקורס, ומלמד אותם במסגרת השתלמות. במקרה אחר, הוא אפילו לא בוחר נושאים, אלא מלמד את הקורס כפי שהוא.

האמנם קורס אקדמי רגיל מתאים להיות גם קורס השתלמות? דומה שהתשובה ברורה: המורה שסיים לימודיו במכללה או בבית ספר לחינוך אמור לדעת את תכני הדעת של המקצוע אותו הוא מלמד. ההשתלמות צריכה להעמיד בפני המורה חידושים שישפרו את עבודתו.

הנה דוגמאות:
- חידושים מדעיים שהתחדשו לאחרונה, וטרם הגיעו לספרי הלימוד
- תפיסות דידקטיות חדשות
- ראיה כוללת, אינטרדיסציפלינרית של תחומי הדעת הקרובים למקצועו של המורה

ההשתלמות אינה יכולה ואינה אמורה לעשות את הדברים הבאים:
- להפוך את המורה לחוקר, וללמד אותו לכתוב מחקרים בחינוך
- להפגיש את המורה עם עמיתים כדי להחליף דעות על המקצוע.

מפגשי עמיתים והחלפת דעות נעשים באופן נאה בכתבי העת של המורים למיניהם. מחקרים כותב מי שעוסק בכך, ולא השתלמות תהפוך אדם לחוקר. תפקיד ההשתלמות ברור: להפוך את המורה לטוב יותר, כאשר מלמדים אותו תכנים, דרכי הוראה וקישורים לתחומי דעת נוספים.

פליאה בעיני כי לעתים נשמעת הדעה כי השתלמות אינה כלי ללמידה אקדמית, אלא לשיח עמיתים. חבל על זמנו של המורה שיבוא להשתלמות לשם שיח עמיתים. לשם כך יש פורומים למורים לפי מקצועותיהם [והדפדוף בהם מראה עד כמה אין למורים מה לומר לחבריהם], ואפילו ימי עיון – כאשר המתכננים נבונים מספיק כדי להשאיר זמן פנוי לשיחות בין המורים.

סיכום הטענות נגד למידה מקוונת
- לימוד אמיתי הוא לימוד שבין מורה ותלמיד. קורסים מתוקשבים אינם כאלה.
תשובה: רוב הלימוד בישיבה הוא לימוד אינדיבידואלי או בזוגות, ולא בשיעורים. כדאי גם ללמוד מאפלטון כיצד מתנהלת למידה, ולקרוא ב"פיידרוס" כיצד הוא מתקיף את הספר כמקור דעת.

- בלימוד מול מחשב מפסידים את החוויה של לימוד בספר ושליטה בו.
תשובה: כאשר הומצא הדפוס טענו שמפסידים את החוויה של העתקת מקורות. כאשר המציאו את העט הנובע הפסידו את החוויה של נוצה וקסת דיו המלכלכת את הנייר. כאשר המציאו את מעבד התמלילים הפסידו את החוויה של כתיבה מסולסלת ואינדיבידואלית.

- למידה מתוקשבת תפחית את שעות הלימוד מודרכות מורה.
תשובה: ניפוח מספר שעות הלימוד בקורסים עם מורה לא נעשה מסיבות לימודיות. פרופ' פיש סיפר לי כי בהיותו סטודנט, מספר שעות הלימוד בקיימבריג' היה 12 לשבוע, ושאר הזמן לימוד מודרך בספריה. בדקו את מספר הקורסים הנדרשים לתואר שני [עם תיזה] ולדוקטוראט, ותראו כי הכל מסכימים שלימוד מעמיק לא נעשה בקורס המוני.

- בקורס עם מורה יש דיאלוג ויכולת לשאול שאלות.
תשובה: בקורס עם מורה, בכתה של 30 תלמידים, נשאלות אולי 10 שאלות בשעור. 20 תלמידים נשארים פסיביים. בלמידה מקוונת כל התלמידים עונים על השאלות, כל התלמידים כותבים עבודות שוטפות, וכל התלמידים מקבלים תגובות מן המורה.

- אז מדוע רבים כל כך מתנגדים ללמידה מקוונת?
תשובה: אנו נמצאים בשלב המקביל למהפכה התעשייתית, כאשר פועלים שרפו מכונות אריגה. מורים זקנים אינם יודעים להקליד, והם פוחדים ממחשב. [תיקון טעות נפוצה: "מורה זקן" יכול גם להיות בן 30! א"ס ניל כותב כי יש מורים שצריך להוציאם לפנסיה בסיימם את המכללה].

- מה זה למידה מקוונת?
תשובה: למרבה הצער, התחום עוד לא זכה לתקינה המגדירה אותו. יש קורסים מתוקשבים שאינם כאלה. במקום לקבל ספר מודפס מקבלים אותו על המסך; במקום לשלוח את התשובה בדואר שולחים בדוא"ל. מצב זה מעורר התנגדות, ולעתים קרובות בצדק. יש מוסדות המדווחים על אלפי קורסים מקוונים שהם מקיימים, כאשר קורס מלווה אתר מוגדר גם הוא כקורס מקוון.

הגופים הממסדיים העוסקים בקורסים מקוונים, במקום לעבוד על תקינה של התחום, עוסקים בניסוח כללים וחוקים וגזרות ותקנות מסגרת, ואינם מגיעים ללבו של העניין. ואולי הסיבה היא כי ליבו של העניין מצריך ידע, בעוד שכתיבת תקנות וכללים - לא.