לימודים - ללמוד בפרינסטון וסטנפורד חינם

ללא תנאי סף וללא שכר לימוד, הלימודים ברשת מחוללים מהפכה בהשכלה הגבוהה. פלטפורמות כמו Coursera ו-Udacity מציעות שיעורים מפי המרצים הטובים בעולם, ויותר ממיליון איש כבר הצטרפו באמצעותן למעגל הלומדים. איך משתתפים בחגיגה, והאם המוסדות המסורתיים צריכים להתחיל לחשוש? מדריך לסטודנט החופשי 10.09.2012

כל מי שמעוניין בקריירה יודע שעליו להתחיל באקדמיה. תואר ראשון ותואר שני הם כיום תנאי הכרחי לכניסה מוצלחת לשוק העבודה. אלא שהאקדמיה אינה פתוחה בפני כולם. רבים מתקשים לעמוד במחיר שגובות האוניברסיטאות והמכללות על לימודי תואר. נשיא ארה"ב, ברק אובמה, סיפר כי רק באחרונה סיים לשלם את ההלוואות שלקח למימון לימודיו, וההערכה היא כי סך החובות של סטודנטים אמריקאים הוא כטריליון דולר.

בעיית הנגישות להשכלה גבוהה במדינות שאינן מערביות קשה עוד יותר. בוגרי תיכון בעולם השלישי אינם יכולים לרכוש השכלה גבוהה טובה מסיבות רבות - רמה אקדמית נמוכה, קושי לממן לימודים, מרחק מהאוניברסיטה, צורך לתמוך במשפחה המורחבת, שמרנות חברתית (למשל כלפי נשים) או אי-שקט פוליטי.

הבשורות הטובות הן שהמהפכה הדיגיטלית עומדת לשנות גם את זה. "יש צונאמי באופק", הכריז במארס האחרון נשיא סטנפורד, ג'ון הנסי, בהתייחסו לשינוי הצפוי בעולם ההשכלה הגבוהה. לצונאמי קוראים MOOC, מונח שנולד רק באמצע 2011 ושמשמעו Massive Open Online Courses. כבר כיום מועברים קורסים אקדמיים מגוונים ברמה גבוהה מפי מיטב המרצים בעולם - ובחינם. במקום לשלם עשרות אלפי שקלים או דולרים על הזכות ללמוד באוניברסיטה יוקרתית, ניתן כיום ללמוד לימודים אקדמיים מלאים ברשת. ולא, אין מדובר בהרצאות מוקלטות שהועלו ל-YouTube. הכוונה היא ללימודים אקדמיים של ממש, עם שיעורי בית, מטלות, מבחנים, ציון, ובסוף גם תעודה.

אמנם זה כעשור מעלה MIT הרצאות וחומרי לימוד לרשת, אבל הפריצה הגדולה של הלימודים ברשת היא תופעה צעירה יותר. המיזמים החדשים מאפשרים התנסות של ממש בלמידה - כמו באוניברסיטה המסורתית. הסיבה לכך אינה טכנולוגית, שכן טכנולוגיה מתאימה קיימת שנים רבות. נראה כי הטרנד החדש הוא תוצר של הרבה כוונות טובות, אבל גם של הרבה אגו ותחרות בין מוסדות אקדמיים, וכבר נכתב בתלמוד "קנאת סופרים תרבה חוכמה" (בבא בתרא דף כא). כרגע מאפשרת הרשת ללמוד לימודים אקדמיים במגוון תחומים ודרגות עומק, מהעשרה ועד תואר אקדמי מלא. הנה כמה דוגמאות:

Khan Academy
ב-2006 רצה סלמאן חאן, בוגר הרווארד ו-MIT, ללמד את בן דודו שמעבר לאוקיינוס מתמטיקה. הוא התחיל להעלות סרטוני YouTube בסיסיים וקצרים עם הדרכות. הסרטונים נהפכו ללהיט ברשת, ומאז הפלטפורמה ממריאה. הסרטונים ב-Khan Academy קצרים, עד 10 דקות, ולא רואים בהם את המרצה אלא רק לוח הדרכה צבעוני. נכון לעכשיו, יש בפלטפורמה 3,300 סרטונים בעשרות נושאים, ערוכים במבנה דמוי קורס (נדבך על נדבך), שזכו עד כה ל-187 מיליון צפיות במצטבר.

סלמאן חאן הוא מרצה בחסד, אך הפלטפורמה מתאימה יותר כשיעורי עזר והשלמת מושגים. כמו כן, רובד התרגול בפלטפורמה לא מפותח. חאן אקדמי מאפשרת סוג של תמורה אקדמית - תלמיד מתמיד יכול לזכות באותות הצטיינות (Badges) בהתאם למספר הצפיות, אך התווים ניתנים בלי בחינות. המיזם אינו למטרות רווח, אך זוכה לתמיכה כספית רבה מחברות כמו גוגל וקרן ביל ומלינדה גייטס.

Coursera
קורסרה היא פלטפורמת הלימודים המקיפה ביותר ברשת כיום, עם מספר הסטודנטים הגדול ביותר. באחרונה, ארבעה חודשים בלבד אחרי שהוקמה, הכריזה החברה על מיליון משתמשים (12 אלף מהם ישראלים). הפלטפורמה מציעה 123 קורסים, החל מקורס האזנה למוזיקת עולם, דרך מבוא לפילוסופיה ועד לקורס יסודות המימון (שבו לומדים 100 אלף סטודנטים). המיזם הוקם על ידי שני מרצים מסטנפורד: דפנה קולר ואנדרו נג. בתוך זמן קצר הצטרפו למיזם עוד 15 אוניברסיטאות, בהן דיוק, פרינסטון ואוניברסיטת וירג'יניה.

בשיחה עם TheMarker מגוללת קולר את סיפור הקמתה של Coursera: "השותף שלי ואני עבדנו על הנושא של לימוד און-ליין במסגרת התפקיד שלנו בסטנפורד. בסתיו 2011 התחלנו בשלושה קורסים שהוצעו לקהל הרחב. כשראינו שלכל אחד מהקורסים יש 100 אלף נרשמים, עלה הרעיון לקחת את זה הלאה. עשינו ספין-אוף, ופתחנו את המיזם לעוד אוניברסיטאות מהטובות בעולם.

"מה שהיה עד לאחרונה ברשת זה הרצאות וידאו של שיעורים, אבל לא ממש קורסים, או שהיו קורסים בתשלום שמיועדים ל-30 אנשים. לא בדיוק מה שישנה את העולם. ב-Coursera הוכחנו שאפשר לעשות קורסים אמיתיים בקנה מידה גדול מאוד. אנחנו עובדים עם האוניברסיטאות, ולא שולפים מרצים מהדלת האחורית", היא אומרת, ובכך שולחת עקיצה למתחרה Udacity, "ומבחינת האוניברסיטאות זה חלון ראווה - הם נותנים לנו את המרצים הכי טובים".

קורס ב-Coursera מתקיים במסגרת זמן נתונה. בעת פתיחת הקורס, עולה לרשת הרצאה שמלווה במשימה שבועית, עם דד-ליין של שישה ימים. אחרי הגשת המטלה, התלמיד מקבל ציון, וציוני המטלות משוקללים בציון הכללי של הקורס. ההרצאות הן של כשעה וחצי, אך הן מחולקות לקטעי וידאו קצרים יותר של 6-20 דקות, ולעתים סטודנטים מתבקשים לעצור באמצע קטע ולנסות לענות לבד על שאלה, ורק אז להמשיך בצפייה.

בהרצאת Ted שלה מספרת קולר על היתרון הפדגוגי: "כשאני שואלת שאלה בכיתה, 80% עדיין כותבים במחברת, 15% גולשים בפייסבוק והחוכמולג מהשורה הראשונה נותן את התשובה הנכונה לפני שכולם עוד הספיקו לחשוב עליה. ההרצאות הפרונטליות הן ניסיון להתאים מידה אחת לכולם, וב-Coursera אנחנו מציעים תוכנית לימודים פרסונלית יותר - אנחנו מאלצים סטודנטים להתאמן על החומר".

קורסרה היא מיזם עם מטרות רווח, שגייסה עד כה 28 מיליון דולר. ממש בימים האחרונים השיקה הפלטפורמה תוכנית שותפים עם מעסיקים פוטנציאליים, שיהיו מוכנים לשלם למיזם כדי להיחשף לתלמידים מצטיינים. קולר מסכמת: "זו הזדמנות לאנשים בכל העולם, מטיבט ועד רואנדה, לפתוח דלת לאיכות הוראה שמעטים זוכים לה. קיבלתי מייל מסטודנט שגר בגבול אפגניסטאן ופקיסטאן. הוא נאלץ לעזוב את האוניברסיטה שלו אחרי שנה כדי לחזור לכפר לפרנס את המשפחה, אבל הוא הולך פעם בשבוע לאינטרנט קפה כדי ללמוד קורס שלנו. אלה סיפורים שאנחנו שומעים כל הזמן".

Udacity
בינואר השנה הכריז פרופ' סבסטיאן ת'רון מסטנפורד על פרישה. הוא עשה זאת אחרי שהעביר מטעם האוניברסיטה קורס בינה מלאכותית, באמצעות הרשת, ל-160 אלף סטודנטים. "כיום פרופסורים מלמדים בדיוק באותה דרך שבה לימדו לפני 1,000 שנים", אומר ת'רון, "אחרי ההתנסות שלי, לא אוכל ללמד יותר בסטנפורד". ת'רון הוא לא רק פרופסור למדעי המחשב, הוא גם סגן נשיא בגוגל ואחראי בחברה לפיתוח המכונית האוטונומית. לכן, לא מפתיע שהכריז במקביל לפרישה על הקמת מיזם לימודים חדש, Udacity.

Udacity מתמחה במדעים מדויקים, פיסיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב. נכון לעכשיו, הפלטפורמה מציעה 14 קורסים, בהם, לצד מבוא למדעי המחשב, קורסים המלמדים איך להקים סטארט-אפ, איך לבנות מנוע חיפוש ואיך לתכנן מכונית רובוטית. שיטת הלימוד של Udacity מבוססת על שיעורי וידאו און-ליין, שסטודנט יכול להצטרף אליהם מתי שהוא רוצה (אין מועד תחילת קורס או סוף קורס). קטעי הוידאו קצרים, כשלוש דקות, ובסוף כל קטע התלמיד צריך לענות נכונה על שאלת הבנה כדי להמשיך.

Udacity הוא מיזם עם מטרות רווח, אך כפי הנראה המודל העסקי המסתמן מקורי - מכירת קורות החיים (בהסכמת הסטודנט כמובן) לחברות. לפלטפרומה יש תוכנית שותפים עם 412 חברות מסוגים שונים, מחברות הזנק ועד חברות פורצ'ן 500, בהן גם גוגל, פייסבוק ובנק אוף אמריקה. חשוב לומר, Udacity יכולה לתת על כל תלמיד מידע מפולח יותר מכל אוניברסיטה אחרת. היא יכולה לספר במה סטודנט חלש או חזק, כמה פעמים ניסה לענות על כל שאלה וכמה זמן לקח לו לסיים את הקורס.

מיזם נוסף, המתחרה בשניים שהוזכרו לעיל וממוקד במדעי המחשב, הוא edX, המשותף להרווארד, MIT וברקלי.

University of the People
"אנחנו אוניברסיטה לכל דבר ועניין", אומר שי רשף, היזם והמייסד של UoPeople, מיזם לימודים ברשת בלי כוונות רווח. "הקמנו את הפרויקט לפני שלוש שנים ואנחנו מתחילים עכשיו את שנת הלימודים הרביעית. אנחנו לוקחים את כל מה שחינמי באינטרנט, ויוצרים ממנו אוניברסיטה. אנחנו משתמשים בתכנים שאין עליהם זכויות יוצרים, ובמרצים מתנדבים, ובין האוניברסיטאות שתומכות בנו נמצאות NYU וייל.

"מה שקורה ברשת סביב ה-MOOC הוא תופעה נהדרת - המרצים הטובים ביותר מעבירים קורסים בחינם באינטרנט. אלא שפלטפורמות כמו Coursera טובות בקורסים, הן לא תחליף לתואר אקדמי. הן מתאימות למי שסיים תואר במדעי המחשב, למשל, וכעת רוצה להוסיף קורס בבינה מלאכותית", אומר רשף.

האוניברסיטה המקוונת של רשף מלמדת כיום תארים במדעי המחשב ומינהל עסקים מתוך המחשבה שבוגריה יוכלו בקלות רבה יותר למצוא עבודה. נכון לעכשיו יש 1,500 סטודנטים במיזם ו-3,000 מרצים מתנדבים (יחס של שני מרצים לסטודנט). כל סמסטר נפתח עם 100 תלמידים ונמשך 10 שבועות. 20% מהתלמידים במיזם מחוברים לרשת בחיבור חייגן, ולכן האוניברסיטה היא טקסטואלית בלבד. הלימוד נע סביב שאלה שבועית שמעלה המרצה, וסטודנטים צריכים לעורר סביבה דיון. בסוף השבוע יש בוחן. כדי להשלים תואר, סטודנט צריך לסיים 40 קורסים. בסוף השנה הנוכחית יסיימו הבוגרים הראשונים את לימודיהם.

המיזם נתמך על ידי תורמים גדולים, קרנות, בהן קרן ביל ומלינדה גייטס, וחברות כמו hp, שפתחה תוכנית התמחות לסטודנטיות של UoPeople.

לשאלה אם הפלטפרומה מהווה תחרות למוסדות האקדמיים המבוססים, עונה רשף בחיוך: "התלמידים שלנו הם ניצולי טבח עם ברואנדה וניצולי רעידת האדמה בהאיטי. אנחנו לא אלטרנטיבה להרווארד, וגם לא לאוניברסיטה העברית, אנחנו אלטרנטיבה לאלה שאין להם אלטרנטיבה. אין הרבה שימושים טובים יותר לאינטרנט מלהפיץ מידע בכל העולם".

לימודים ברשת - איך זה עובד
יש כמה שאלות קבועות שעולות בהקשר של לימודים אקדמים ברשת.

איפה אפשר ללמוד?
אם הכוונה היא רק לצבור ידע, יש מגוון מקורות ברשת, החל ב-Ted להרצאות נקודתיות מרתקות ועד Khan Academy. ואולם, יש גם מיזמים כמו Acadamic Earth ,MIT Open CourseWare ,Open Yale ואחרים. אם הכוונה היא לקבל הכרה אקדמית, הפלפטורמות המובילות כעת ברשת ללימודים הן Coursera ו-Udacity, וכן גם edX ו-UoPeople.

איך נבחנים ואיך מעריכים את הסטודנטים?
כמו בכל קורס באוניברסיטה, יש מטלות ומבחן מסכם, והציון הוא שקלול שלהם. בקורסים במדעים מדויקים התשובות הן מספרים, ולכן המבחן הוא אוטומטי והציון מיידי. בקורסים בתחום מדעי הרוח או החברה, שבהן התשובה מילולית, מי שמדרג את העבודה הם סטודנטים אחרים בקורס. מחקרים מראים כי הערכת עמיתים טובה כמו הערכת מורה.

מה שווה הקורס שלקחתי?
באוניברסיטאות הרגילות לומדים בשביל ידע, קרדיט אקדמי או מציאת עבודה. בוגר של קורס ברשת בפלטפורמות כמו Udacity ו-Coursera מעשיר את הידע שלו, אבל עולה השאלה מה לגבי השאר. מסיים קורס מקבל תעודה שמציינת כי הוא סיים את הקורס. ואולם, אוניברסיטאות לא מכירות בקורסים האלה כקורסים שמזכים בקרדיט אקדמי. בפועל, הבלוגים והיזמים של הפלטפורמות מספרים סיפורים רבים על אנשים שהקורסים סייעו להם להתקבל ללימודים או לעבודה. אין סיבה שמעסיקים לא ילמדו להתייחס ברצינות לשיטת הלימוד החדשה.

איפה מוצאים חתן?
הרבה תוהים בנוגע לרובד החברתי באוניברסיטה. נראה כי הקמפוסים לא עומדים לעבור מן העולם, אבל גם הפלטפורמות החדשות מציעות חברה. סטודנטים שגרים בסמיכות גיאוגרפית מתארגנים לקבוצות למידה באמצעות אתר Meetup, וקבוצות כאלה פועלות בכל העולם (583 קבוצות בעולם ל-Coursera), כולל התארגנות ישראלית חדשה.

מיומנו של תלמיד / אמיתי זיו
"קחו הפסקה, שתו קפה, עשו יוגה, מה שטוב לכם" - כך אומר המורה שלי בסוף כל קטע וידאו קצר ולפני שאנחנו צוללים שוב לחומר. "אני מרגיש שאני יכול לחוש כל אחד מכם", הוא אומר. לפרופסור קוראים גאוטם קאול, והוא מרצה בכיר בבית ספר רוס למינהל עסקים באוניברסיטת מישיגן, ולא זו בלבד שהוא מרצה בעל שם עולמי, עם שורה של פרסומים חשובים - הוא גם נחמד.

כבר הרבה זמן אני רוצה לעשות תואר בכלכלה, אבל זה נדחה משנה לשנה. אתם יודעים - העלות הגבוהה, מצוקת הזמן ואפילו הביורוקרטיה. קשה לחזור לספסל הלימודים כשעובדים במשרה מלאה.

על Coursera סיפר לי חבר יקר, שכעת אני חייב לו הרבה. באותו ערב נכנסתי לאתר וגילתי שלמחרת נפתח קורס ביסודות המימון אצל קאול. לא הבנתי בדיוק איך זה הולך, אבל נרשמתי. מאז אני בקורס, ועכשיו אני בשבוע השביעי מתוך עשרה. הלימודים מתקיימים און-ליין ומאפשרים לי ללמוד בשבתות, בשעות לא שגרתיות ובמקומות שונים (על טאבלט במיטה לפני השינה, או באוטובוס).

שלא יהיו טעויות - זאת קריעת ים סוף. המשימות השבועיות קשות מאוד, לא פחות מארבע שעות לכל תרגיל. למרבה המזל, בצמוד לקורס פועלים פורומים שבהם סטודנטים מתלבטים בסוגיות דומות, וכשממש קשה לי להבין מונח, אני מחפש את ההסבר ב-Khan Academy.

לאן יגיעו הלימודים ברשת ומה יהיה על ההשכלה הגבוהה - קשה לומר. אני אישית כבר לא אלמד באוניברסיטה רגילה, וכבר רשום לקורסים נוספים באילינוי, פנסילבניה ודיוק.