 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
שירים אחרונים
רינה לי גיליון מס' 53 - ניסן תשע"ד * 4/14 הַזְּמַן שֶׁלִּי
יֵשׁ לִי קָרוֹב רָחוֹק וּשְׁמוֹ - זְמַן. הוּא כְּאֶחָד רָחוֹק וְקָרוֹב, מִחוּץ לִי וּבְתוֹכִי. פָּשׁוּט לֹא יֵאָמֵן אֵיךְ הוּא חוֹלֵף וְעוֹמֵד בּוֹ בַּזְּמַן. מִשַּׁחַר הֱיוֹתִי הוּא אִתִּי כָּל הַזְּמַן, זֶה הַזְּמַן. גָּדַל אִתִּי אַךְ כְּבָר הִשִּׂיג אוֹתִי מִזְּמַן - הַמּוּזָר מִכֹּל שֶׁהָיָה הֲכִי גָּדוֹל כְּשֶׁהָיָה קָטָן. מִחוּץ יִשְׁלֹט עַל מַהֲלָכַי, בְּכִוּוּן אֶחָד שֶׁאֵין בִּלְתּוֹ יַכְתִּיב לִי אֶת דְּרָכַי. אַךְ מִפְּנִים יִפְרֹץ מִכָּל הָעֲבָרִים יְצִיפֵנִי כַּיָּם. מִקִּרְבִּי אֶשְׁמַע אוֹתוֹ מִתְנַשֵּׁם בַּעְיָם, אָז אֵדַע, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָיִיתִי, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָיָה, עוֹדוֹ חַי וְקַיָּם בַּזְּמַן שֶׁלִּי, בִּפְנִים שָׁם - אָז אֲדַמֶּה בְּתוֹכִי לִרְאוֹת אֲנָשִׁים, אוֹתָם שֶׁרֵיחָם חָתוּם בִּבְשָׂרִי (שֶׁאֵין דָּבָר שֶׁלֹּא הָיוּ נוֹתְנִים בַּעֲבוּרִי), שׂוֹחִים וּמְשִׂיחִים, רְסִיסֵי-שְׂחוֹק מַתִּיזִים לְעֶבְרִי - אֲנָשִׁים אֲשֶׁר תָּמִיד אָהַבְתִּי, וְאַף עַכְשָׁיו - שֶׁמִּן הַסְּתָם, גַּם אֱלֹהִים אָהַב, כִּי-עַל-כֵּן לְקָחָם אֵלָיו. עוֹדָם כֻּלָּם שָׁם בִּפְנִים, בַּיָּם שֶׁלִּי - וַאֲנִי תּוֹהָה אִם אָמְנָם גַם זוֹ נְחָמָה לַמִּצְעָר, וּכְלוּם אֵין זֹאת בְּעֶצֶם אוֹמֶרֶת נְחָמָה מְצַעֶרֶת. וַאֲנִי תּוֹהָה מַה פֵּרוּשׁ הַדָּבָר וּמַה פֵּרוּשׁ אָבָד, וּמַה פֵּרוּשׁ נִשְׁאָר, וּמַה יְּהֵא כְּשֶׁלֹּא אֶהְיֶה, וְכֵיצַד זֶה יִהְיֶה, וְאֵיךְ - הֲרֵי כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם אֲבָל הַיָּם, הַיָּם אָנָה יֵלֵךְ ? רִחוּקִים הַשִּׁיר הוֹלֵךְ לְאָן שֶׁהוּא רוֹצֶה לָלֶכֶת, מוֹרֵד בְּכָל כַּוָּנוֹתַי. בַּמְּגֵרָה הִשְׁאִיר כַּמָּה דְיוֹטוֹת אוֹתוֹת לְצִירֵי הַלֵּידָה, וְנֻסָּח אַחֲרוֹן מְעֵין צַוָּאָה. מִתַּצְלוּם יָשָׁן בְּפִנַּת הַשֻּׁלְחָן נִשְׁקָפִים לְעֵינַי פְּנֵי בָּנַי בֶּהֱיוֹתָם תִּינוֹקוֹֹת. אוֹמְרִים: "מַה שֶּׁהָיָה - הָיָה". אֱמֶת בָּנָלִית שֶׁכָּזֹאת. חַיַּי מְלֵאִים בִּעְבּוּעִים וּבָבוּאוֹת וְאֵין בַּמֶּה אֶת הַקּוֹלָר לִתְלוֹת. "אֵין זֶה הַגָּרוּעַ מִכֹּל" - אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת עַצְמִי מְלַחֶשֶׁת אֵינְקוֹל - "וְאֵין טַעַם לִבְכּוֹת. טוֹב לַהֲגוֹת בָּרְחוֹקִים, אִם זֶה מַה שֶּׁיֵּשׁ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא בַּמּוּעָד לְהִתְרַחֵשׁ". הַשִּׁיר הוֹלֵךְ לְאָן שֶׁהוּא רוֹצֶה לָלֶכֶת. גֵּאוּת לָבֵשׁ פִּתְאֹם יִתְנַשֵּׂא עָלַי. מְפַתֶּה, כַּמָּה מִלִּים טוֹבוֹת יִזְרֹק אֵלַי כְּסֻכָּרִיּוֹת מְתַקְתַּקּוֹת דְּבֵקוֹת בְּאֶצְבְּעוֹתַי, וְעוֹדִי מְפַשְׁפֶּשֶׁת בִּנְיַר הָעֲטִיפָה (גַּם זֹאת הֵן מִתְּחִלָּה צָפָה) כְּבָר הִרְחִיק בַּדֶּרֶךְ שֶׁבָּחַר אֶל רֹאשׁ הָהָר, טִפֵּס עַל אֵיזֶה עֲנַק-עֵץ, שֶׁכְּמוֹתוֹ לֹא תִּמְצַא אַף בֵּין הָאֲרָזִים, נִתְיַשֵּׁב לוֹ שָׁם, וּבִמְקוֹם לִפְצֹחַ שִׁיר הוּא מְכַלֶּה זְמַן בְּפִצוּחַ אֱגוֹזִים - הַשִׁיר הָלָך לוֹ - כְּדֶרֶךְ שֶׁהָלְכוּ דְּבָרִים הַרְבֵּה שֶׁפַּעַם הָיוּ בְּיָדַי. הָלָךְ לוֹ, וְדַי. לְפָנִים, כְּבָר לֹא אֶזְכֹּר אֵימָתַי, הָיָה זֶה הַשִּׁיר כֻּלּוֹ שֶׁלִּי, דּוֹמֵעַ, מְחַיֵּךְ, כִּבְחִתּוּלִים עָטוּף בְּרִגְשׁוֹתַי. עַתָּה, הִתְנַתֵּק, הִתְרַחֵק, וְחָי בִּלְעֲדַי – כִּילָדַי - כְּתַב-יָדְךָ אָבִי שְׁיָרֵי יֵשׁוּתְךָ בִּפְזוּרוֹת אִגְּרוֹת וּמַחְבָּרוֹת. בֵּין הַתְּלָמִים אֲנִי עוֹבֶרֶת לְקַבֵּץ לֶקֶט פֵּאָה וְשִׁכְחָה - אוֹת אֶל אוֹת נוֹשֵֹאת אֹמֶר, הַשִּׁין עִם הַכָּרִית לְמַעְלָה כְּתָמִיד נְכוֹנָה לְשֵׁינָה, וְהַלָּמֶד זְקוּפַת הָרֹאשׁ כְּפוֹצַחַת בְּשִׁיר, וְהַפֵּא הַמִשְׁתַּבְּלֶלֶת כְּחוֹתֶמֶת סוֹד. בְּאֵין עוֹד יָדְךָ, כְּתַב-יָדְךָ לְךָ יָד. זֶה הַכְּתָב הַמְיֻחָד ֹשֶהוּא ֹשֶלְּךָ בִּלְבַד אֲבָל הַגְדִּירוֹ לֹא אוּכַל. (זֶה טִבְעוֹ שֶׁל הַיִּחוּד: מִכֹּל הַהַשְׁוָאוֹת יְנֻכַּר, אַךְ כְֹּשֶלְּעַצְמוֹ, לֹא תַּשִֹּיגֶנּוּ). זְרוֹעותֶיךָ הַפְּרוּשֹוֹת לְחַבְּקֵנִי אָסַפְתָּ אֶל חֵיקְךָ בְּלֶכְתְּךָ, כְּצִפּוֹר אֶת כְּנָפֶיהָ בְּתֹֹם כָּל מְעוּפֶיהָ. וּבְדוֹמֶה לַדְּמָמָה עִם ֹשִירָהּ ֹשֶדָּמַם הַֹשְּתִיקָה אַחֲרֶיךָ - זֹאת ֹשְתִיקָתוֹ הַמִּתְמַֹשֶּכֶת ֹשֶל הַמָּוֶת, ֹשֶתְּמִימִים סְבוּרִים כִּי הוּא הַסּוֹף. אֲנִי הוֹגָה בְּאִגְּרוֹת אֲוִיר תְּכַלְכַּלּוֹת שָׁטוֹת בְּמֵימֵי רָקִיעַ בֵּין גַּלֵּי עֲנָנִים לְהָבִיא אֶל בִּתְּךָ אֶת דְּבָרֶיךָ, מִילִין עַל מִילִין שֶׁל מִלִּים – מֵאָז עָלִיתָ בְּמַעֲלוֹת קְדושִׁים וּטְהוֹרִים לֹא עוֹד יָרַדְתָּ אֵלַי, פְּרָט אוּלַי לְאֵיזֶה חֲלוֹם תּוֹעֶה, שֶׁנָּסַע בְּכִוּון הָפוּךְ, חֲלוֹם שֶׁהֶהָקִיץ עוֹמֵד עָלָיו לְכַלּוֹתוֹ. בְּמַחְבַּרֶתְּךָ הַמַּצְהִיבָה, אָבִי, עוֹדָם רְֹשוּמִים רָאשֵׁי-פְּרָקִים הֵכַנְתָּ לְשִׁיעוּר בְּפִיסִיקָה: "נִסְקֹר כָּאן כַּמָּה תּוֹפָעוֹת שֶׁל חַשְׁמַל סְטָטִי..." זְרָמִים חוֹלְפִים בְּכָל עַצְבֵּי גּוּפִי וּמִבַּעַד לִכְתַב יָדְךָ אָחוּשׁ בִּקְצוֹת אֶצְבְּעוֹתֶיךָ, כְּמוֹ אָז, בֶּהֱיוֹתִי יַלְדָּה, מוֹחוֹת דִּמְעָה מֵעַל לֶחְיִי - קָרוֹב אָדָם אֵצֶל עַצְמוֹ קָרוֹב אָדָם אֵצֶל עַצְמוֹ אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ שֶׁהָיוּ חֲכָמִים גְּדוֹלִים בְּדוֹרותֵיהֶם וְאוּלַי אַף בְּדוֹרֵנוּ אִלּוּ שָֹרְדוּ - (מַה ֹשֶּמֵּעִיד כִּי גַם חָכְמָה גְּדוֹלָה כְּכָל אֲֹשֶר תִּהְיֶה אֵין בָּהּ כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת בְּעָלֶיהָ.) קָשֶׁה לְֹשָעֵר כֵּיצַד הָיוּ רוֹאִים אֶת הָעוֹלָם הַיּוֹם: עַד הֵיכָן, לְמָשָׁל, הָיְתָה בְּקִיאוּתָם מַגַּעַת בְּתוֹרַת הַמַּחְשֵׁב, וְאֵיךְ הָיוּ עֵינֵיהֶם הָאֱמוּנוֹת עַל כִּתְבֵי-הַקֹּדֶשׁ מִסְתַּגְּלוֹת לָנוּע בֵּין הָעֵרֶב הָרַב שֶׁל הַצָּגִים. הַאָמְנָם אַף עַכְשָׁיו הָיְתָה רוּחַ אֱלֹהִים נוֹשֶׁבֶת בִּקְצוֹת אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם שֶׁעַל הַמִּקְלֶדֶת לְהָקִיץ כַּפְתּוֹרִים נִרְדָּמִים? קָרוֹב אָדָם אֵצֶל עַצְמוֹ קָבְעוּ כְּעֻבְדָּה חֲכָמֵינוּ שֶׁל אָז שֶׁהֵטִיבוּ דַעַת טִבְעָהּ וְטִיבָהּ שֶׁל חַיָּת-הָאָדָם. אָכֵן, עֻבְדָּה מְצַעֶרֶת, כִּי מָה רְבוּתָא בְּקִרְבַת עֶצֶם אִם אֵין עִמָּהּ קִרְבַת בָּשָֹר וָדָם? |
|
