 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
פה פעור, נבל אירי
שולה ברנע גיליון מס' 54 - תמוז תשע"ד * 7/14 פֶּה פָּעוּר פְּאֵר עֲבָרוֹ חָלַף נִשְׁכָּח פואורות פְּעָלָיו נֶחְשְׂפוּ עֵירֻמּוֹת פִּיו הַפָּעוּר הַתָּמִים כְּתִינוֹק בָּלַע הַכֹּל- אֲפִלּוּ שֶׁאֵין זֶה מְנֻמָּס, דָּבָר לֹא נוֹתָר כְּשֶׁזֶּה נִפְעַר לַנְּשִׁימוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת, דָּבָר לֹא יִמָּצֵא רָאוּי, גָּמוּר, הַפַּעַר מַמְתִּין לְהִסָּגֵר, לְהֵאָטֵם, לִסְגֹּר חֶשְׁבּוֹן חַיִּים, לַעֲבֹר הָלְאָה, כְּבָר אֵין מָקוֹם לַהִסּוּס, מַה שֶּׁהָיָה תָּם, הָאוֹרֵחַ הַצָּפוּי מַגִּיעַ, אַף אִם אֵינוֹ רָצוּי. נָבָל אִירִי רָאֲתָה הָאֵם בְּעֵינֵי רוּחָהּ, אֵיךְ הִרְעִיד הַנָּבָל מֵיתָרָיו לִשְׁמֹר זִכְרוֹן מְכוֹרָתוֹ - אִירְלַנְד, אֵיךְ זָע הַנָּבָל הַמְּצֻיָּר עַל דַּשׁ חֻלְצַת בְּנָהּ, אֵיךְ נָשָׂא בַּגַּאֲוָה חוֹתָמָהּ זֶה צָרוּב בּוֹ כָּל שְׁנוֹתָיו, וְכַמָּה שֶׁכָּמְהָה וְכַמָּה שֶׁדָּאֲגָה, עַד שֶׁמָּעָה בְּאָזְנֵי רוּחָהּ צְלִילֵי הַמֵּיתָרִים בּוֹקְעִים,נִשָּׂאִים מַעְלָה כְּמַלְאָכִים זַכִּים מִן הַדַּשׁ הַדּוֹמֵם כמֵת. |
|
