 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
בחזון חזיון לילה בנפול תרדמה על אנשים
חוה תמר דניאל גיליון מס' 56 - ניסן תשע"ה * 3/15 דוק תכלילי צובע קצוות ליל נוצרת מחשבות נשנות, מאנה להינחם בנועם מילים חוסמת פרצה בגדרות לבה, לנצח תחשק נבצרות? רצה שיחי צורי רופא אומן, הוציאה ממסגר נפשי חותמת מעברים בקריאת שמע ה׳ אלוקינו ה׳ אחד פושטת רוחה מגופה, עולה מעלה להר ה' נשמתה פוקדת רחם רקיע עליון גופה נפשה רוחה דוממים, טועמים טעם מיתה אל נא תשרה רוח טומאה, מסלפת דברי אמת, מצחקת מאחורי הפרגוד דופק לבה ונשימתה מואצים גלגלי עיניה נעים במנהרת הזמן דואה בחלומות שדופים, מחוללים במחול התקווה בחלומה, מחשבה צלולה שבה מדעת מזקקת תרחישים מארגנת הגיגים נשמתה, זכה צחה טהורה נשאבת בהכרה מתהווה, לגוף רוח ונפש נעורים חדשים לבקרים בהתעבר יום צהיר, מודה על כל נשימה אַל תְּעַרְפֵּל דְּמוּתְךָ עֵינַי שׁוֹזְפֹות אוֹתָהּ יָמִים וְשָׁעוֹת מְמָאֶנֶת לְפַנּוֹת בָּמָה מִתְרַפֶּסֶת עוֹד וָעוֹד אָנָא אַל תֶּהֱדְפֵנִי אַךְ זוֹ הַפַּעַם קָחֵנִי אֶל גַּן פֹּורֵחַ מְלַבְלֵב עֵץ הַדַּעַת מְסוֹכֵךְ אֶרֶס הַנָחָשׁ מָתוֹק מִדְּבַש חַוָּה וְהַצֶּלַע זוֹקְפוֹת קוֹמָה אֵין נָשִׁים נֶחְבָּאוֹת אֶל הַכֵּלִים אֵין מוֹכִיח בַּשַּׁעַר אֵין עוֹקֵץ וּמִתְנַשֵּׂא אָדָם שׁוֹתֵק יוֹם אֶחָד לֹא אֶפּוֹל עַל פָּנַי יָדַי לֹא תִּכְבַּדְנָה מִקְּרִיעַת יַם סוּף מִלְּפִיתַת נֵד נוֹזְלִים לְשׁוֹעֵי עוֹלָם הָעוֹבְרִים בַיָּם בְּתוֹךְ הַיַּבָּשָׁה לִבִּי לֹא יַחֲשׁוֹשׁ לְמַיִם זֵדוֹנִים, מְאָרְרִים מִמֵּי הַמַּבּוּל יוֹם אֶחָד אֶלְבַּשׁ בִּגְדֵי מַלְכוּת לְרֹאשִׁי תָּנִיחַ כֶּתֶר, עֵינֶיךָ הַטֹּובוֹת יַבִּיעוּ רוֹךְ אָשִׁיר לְךָ אֶרְקוֹד לְךָ אֶקְרָא לְךָ שִׁיר הַשִּׁירִים אֶשְׁתַּהֶה בְּחוֹלַת אַהֲבָה אָנָא אַל תִּשְׁלָחֵנִי אך זו הפעם קחני אל גן פורח משגשג חבויה באפלה הובילו אותי אליך להרדים בעתה פרמת חבלים הכנעת פחדים שלובי ידיים מטיילים באדמת בראשית טועמים פרי, מגלים אינסוף אופוריה ריפית אחיזתך שעטת לתחתית הר תרתי ימין ושמאל אייכה? יודע כל נסתרות לו ינקתי בינה ידעתי לאן הובלתי מעיינות מפכים בטרם נשביתי ברוח זרה מה היה בי שכך סרחה דרכי? יַלְדָּה קְשִׁישָׁה אָנֹכִי נָשַׁמְתִּי נְשִׁימָה אֲרֻכָּה חוֹלַּלְתִּי בְּמָחוֹל צִיַּרְתִּי מַעְגָּל בַּחוֹל כְּחוֹנִי הַמְעַגֵּל בִּקַּשְׁתִּי צוֹהַר לְלֵב לִבִּי פָּעַרְתִּי עֵינַי בְּהֵיכְלוֹתָיו יָצַקְתִּי מַיִם טְהוֹרִים עַל פְּעִימוֹת מִפְּעִימוֹת לֵב טָעַמְתִּי עָבָר שָׁחוּק, נֶחְשָׁק אָסַפְתִּי חֶלְקֵי פַּאזְל פְּזוּרִים ליקטתי פירורים רקובים ממסתרי אִוַּלְתֵּנוּ הֵסַרְתִּי מֵרֹאשִׁי כּוֹבַע קְסָמִים שָׁלַפְתִּי בְּחֵן טַבַּעַת מְשׁוּבֶּצֶת אֲמִתּוֹת וּשְׁקָרִים, שְׂמָחוֹת ועִצְבוֹנוֹת יָדַי הִרְעִידוּ כָּרַעְתִּי בֶּרֶךְ, בִּיקַּשְׁתִּי אֶת יָדוֹ שֶׁל לִבִּי יִחַלְתִּי לְאַהֲבָתוֹ לַחֲלוֹק חַיֵּינוּ בִּכְפִיפָה אַחַת, "וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" כִּיסּוּפִים כִּכְלוֹת הַכֹּל לִבִּי הִתְרַצָּה, הִתְחַבַּקְנוּ, צָלְחָה בַּקָּשָׁתִּי לִבִּי: עָבַרְתָּ אֶת הַמְּשׂוּכָה מִשֶּׁלְךָ נָתַתִּי לְךָ כָּל הַתּוֹרָה עַל רֶגֶל אַחַת, "ואָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" שָׁבַרְתִּי לוּחַ חַדְרֵי לִבִּי וְשַׁבְתִּי אֶל חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים רְגָבִים כִּסּוּ תַּכְרִיכִים יַלְדָּה קְשִׁישָׁה אָנֹכִי נָשָׁמְתִּי נְשִׁימָה אַחֲרוֹנָה וְנָדַמְתִּי שְׁלֵמָה "תפילה לעני כי יעטוף" ניחמתי על שיטוטיי בעולם החומר נשמה כלואה בגוף, כצל עובר וכרוח נשברת עתידה ליתן דין לפני כיסא כבודך שבה אליך אדון עולם דלה בהרהורי תשובה עניה במעשים טובים ואם יש בי מעשים הרי מלאים בפגימות ופניות המה ומה נורא מקומי, מקום של פישוט ידיים, מקום של הזדקקות גדולה אעשה רצונך רצוני לרצותך צורי אם כבתך אם כאמתך, ענני משכני אחריך נרוצה למצולות ים, תשליך חטאותיי שופכת שיחי עדיך כתפילת משה העניו מכל אדם ואתחנן, ביקש מתנת חינם, "אעברה נא ואראה את הארץ הטובה" כתפילת דוד נעים זמירות ישראל "תפילה לעני כי יעטוף", מבקיעה שערי שמיים לכל התפילות ותפילת העניה העוטפת כלים שבורים לפני ולפנים מי יצדק לפניך? שחה לפניך רחמים, כתבני לחיים משיבי נפש להלל שם אדנות, ה׳ שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך קדוש |
|
