שירים ותרגומים

אוולין כץ

גיליון מס' 56 - ניסן תשע"ה * 3/15

תורת היחסות הפרטית שלי
יֶשׁ לְחַשֵּׁב אֶת הַזְּמַן בְּצוּרָה אַחֶרֶת
קָרָאתִי הַיּוֹם.
תּוֹרָתוֹ שֶׁל אַינְשְׁטֵין טֶרֶם קוֹרֶסֶת
אוּלַי מִתְיַשֶּׁנֶת
אוֹמְרִים מַדְעָנִים.
הִתְגַּלָּה חֶלְקִיק "נוֹיטְרִינוֹ" שֶׁעָבַר מְהִירוּת הָאוֹר.
הַזְּמַן פָּסַק מֵהִלּוּכוֹ עַל קַו לִינֵיאָרִי
קָבוּעַ מֵרֶאשִׁית הַמַּפָּץ.
יֶשׁ לְגַלוֹת אֶת רְכִיבָיו בְּדַרְכּוֹ עַל פְּנֵי מַסְלוּלֵי
גָלַקְסִיוֹת וּשְׁמָשׁוֹת רְחוֹקוֹת.

בְּחִשׁוּבֵי טִבְעוֹ וְמְהִירוּתוֹ שֶׁל הַזְּמַן
יֶשׁ לְהוֹסִיף גַּם אֶת מֵמַד מֹחוֹ שֶׁל הָאָדָם וּמַהֲלָכָיו -
נֵר דּוֹלֵק מְשַׁנֵּה מַבָּטוֹ שֶׁל דְּיוֹקָן וּפֶסֶל
בֵּין כָּתְלֵי אַרְמוֹנוֹת חֲשׁוּכִים.

אֵיךְ אֵדָע וְאָבִין זאֹת?
מַהֲלָךְ זְמַנִי וּמַסְלוּלֵי דַּרְכּוֹ
לֹֹא יָדַעְתִי כְּלָל.

המסכה אינה שקופה
הַמַּסֵּכָה מְסַרֶבֶת לִפֹּל מְפָּנַי
פָּנֵיהָ הַצְּמוּדוֹת לְפָנַי
מְפֻסָּלוֹת בִּקְפִידָה
עַל סִילִיקַט בּוֹהֵק חָלָק.
עֵינֶיהָ עַל עֵינַי צְבוּעוֹת פַּס מֻדְגָּשׁ
רְעָלָה נְעוּלָה
אוֹחֶזֶת נַפְשִׁי בִּנְדָנָהּ.

אֲטוּמַת מַבָּט הִיא מִתְהַלֶכֶת עִמִּי
שֶׁמֶץ אֵינָהּ חוֹשֶׂפֶת וְלֹא מַסְגִירָה.
שְׂפָתֶיהָ עַל שְׂפָתַי
הִיא כּוֹלֵאת בְּפִי מִלָּה קְטוּעַת כָּנָף וּמָעוֹף.
פֶּסֶל מַחְבּוֹאִי הַמְּאֻפָּר.

לִתְלֹשׁ אוֹתָהּ בִּקַּשְׁתִּי שׁוּב וְשׁוּב.
הָאוּכַל?
יָדוֹעַ יָדַעְתִּי
דָּמִי יָזוּב עַד מוֹת פָּנָי!


שיר עם זהות שאבדה
שְׂדֵה הֲגִיגַי הַקָּרוּעַ מִתְכַּוֵץ וּמִתְפַּשֵׁט.
אַרְבַּעַת הָרוּחוֹת הַמְּנַשְׁבוֹת בְּעֹז
פּוֹרְעִוֹת אוֹתוֹ מִכֹּל עֶבֶר
בְּתִזְמוּן אַכְזָר שֶׁל מַקְהֵלָה פִּרְאִית.

אֲנִי מַפְנָה אֵת פְּעָמַי
אֶל נְקֻדַּת הַבְּרֵאשִׁית לְהָשִׁיב אֶל חֵיקִי
אוֹתוֹ קֵן שֶׁל פֵיָה חִוֶרֶת רַכַּת יָמִים,
נְטוּשַׁת עָבָר וְהֹוֵה.

לֹא אַחַת שָׁאַלְתִּי אֵת עַצְמִי אוּלי עָדִיף
לְהָסִיר מַעֲטֵי עָבִים שֶׁצּוֹעֲפִים אֵת פָּנֶיהָ הָרְחוֹקוֹת,
לַחְשׂף אֶת יָדָהּ הַנֶּאֱחֶזֶת בְּקַשִׁיוּת קִיר גַּבֹהַ נִצָּב לְצִדָּהּ.

סַתָּתִים רַבִּים שְׁחוּקֵי לֵב כִּבְדֵי שְׁמִיעָה
חָלְפוּ חִסְפְּסוּ עִלּוּמָם וְרָזֵיהֶם הָרְחוֹקִים שֶׁל רַחֲשֵׁי נַפְשִׁי,
וְעֲלֵי לֹא חָסוּ כְּלָל.

וְזָרְחָה קֶרֶן חַמָּה בֵּין עָבֵי דָם "וּכְעָב עָבְרָה יְשֻׁעָתִי"
עֲקֵבוֹת מְהוּהוֹת הוֹתִירָה בִּשְׂדוֹת מִלִּים וַצֶבַע.

"וּכְעָב עָבְרָה יְשֻׁעָתִי" (איוב ל טו).


רוח אלוהים נפלה מפניו
רְכוּבִים עַל לַפִּידֵי אוֹר וּבְרָקִים
אִישׁ וְאִשָּׁה וְכָל צְבָאָם
אֶל שְׁמֵי מָרוֹם הִגִּיעוּ כֻּלָּם.
וַיְהִא הַיָּרֵחַ לְאֶבֶן לְהַלֵּךְ עָלָיו.
וַיְהַלְּלוּ שְׁמָם "אָדָם" כִּי הִרְקִיעוּ
מַעְלָה, מֵעַל שַׁעֲרֵי אֱלֹהִים.

מַחְלְפוֹת אוֹר עַל מִצְחוֹ,
רֹאשׁוֹ בַּלְּבָנָה בַּמַאֲדִים, יָדָיו
יְדֵי אָדוֹן כּוֹתְשׁוֹת קִטְעֵי חַמָּה וְכוֹכָבֵים.
מְעוֹנוֹ, מִגְדַּל בָּבֶל מַרְקִיעַ אֶל עָל.
בִּתְרוּעוֹת מְנַצֵּחַ אֵל,
הָלַךְ הָאָדָם מַעְלָה, מֵעַל גִּנַּת אֱלֹהִים,
וְלֹא יִשָׂח עוֹד אִישׁ עִם רֵעוֹ, כִּי נָטַשׁ מַטּה קוֹלוֹ.
שְׂפַתוֹ נִבְלְלָה בְּכָל עִיר וְאֶרֶץ.

וְרוּח אֱלֹהַ תֵּעָכֵר עָלָיו מְאֹד.
וְיַרְעִיד הָאֲדָמָה עַד מַעֲמַקֵּיהָ עִם הַגְּבָהִים
וְיַעֲלֹזוּ לְרָע הַמַּיִם בִּמְחִיאוֹת גַּלִּים רָמִים
מִכַּף יַבֶּשֶׁת עַד הָאַחֶרֶת בְּקוֹל עֱזוּז מַבְעִית.

וַיַּחֲשֹׁב אֱלֹהִים בְּחָרוֹן וּבְקֶצֶף:
בְּמִגְדַּל בָּבֶל שֶׁל רְקִיעֶיךָ אוֹרִי לֹא יָאִיר עוֹד.

עֲדֵי אָן תַּגִּיעַ אָדָם?





1945-1900; משורר, עיתונאי, מבקר אמנות, מוזיקה וקולנוע.
דסנוס שלחם למען החופש, התגייס מתוך בחירה לצבא במלחמה נגד הנאצים: "החלטתי להפיק מן המלחמה הזו את העונג העצום להטריד את היטלר..." בתחילת 1944 נעצר, הועבר למחנה בוכנוולד ולאחר מכן לטרזינשטאט, שם מת מטיפוס חודש לאחר שחרור המחנה בידי הרוסים. (הוצאת גלימר)


לא האהבה לא מתה/רוברט דסנוס
לֹא, הָאַהֲבָה לֹא מֵתָה בְּלֵב זֶה וּבְעֵינַיִם אֵלֶּה וּבְפֶה זֶה
אֲשֶׁר הִכְרִיז עַל תְּחִלַּת לְוָיָתָהּ.
הַקְשִׁיבוּ, דַּי לִי מִן הַצִּיּוּרִיוּת וְהַצְּבָעִים וְהַחִנָּנִיּוּת.
אֲנִי אוֹהֵב אֶת הָאַהֲבָה, רַכּוּתָהּ וְאַכְזָרִיּוּתָהּ.
לְאַהֲבָתִי רַק שֵׁם אֶחָד, רַק צוּרָה אַחַת.
הַכֹּל חוֹלֵף. פִּיּוֹת נִצְמָדִים לְפֶה זֶה.
לְאַהֲבָתִי רַק שֵׁם אֶחָד, רַק צוּרָה אַחַת.
וְאִם יוֹם אֶחָד תִּזָּכְרִי
הוֹ אַתְּ, צוּרַת וְשֵׁם אַהֲבָתִי,
יוֹם אֶחָד בַּיָּם בֵּין אָמֵרִיקָה וְאֵירוֹפָּה,
בְּשָׁעָה שֶׁקֶּרֶן שֶׁמֶשׁ אַחֲרוֹנָה תִּשְׁתַּקֵּף עַל אַדְוַת הַגַּלִּים,
אוֹ בְּלֵיל סְעָרָה תַּחַת עֵץ בַּשָּׂדוֹת, אוֹ בְּרֶכֶב מָהִיר,
בְּבֹקֶר אָבִיב בִּשְׂדֵרַת מָלְרְב, בְּיוֹם גָּשׁוּם,
בַּעֲלוֹת הַשַׁחַר בְּטֶרֶם תִּשְׁכְּבִי,
אִמְרִי לְעַצְמֵךְ, זוֹ דְּרִישָׁתִי מְצִלֵּךְ הַמֻּכָּר,
רַק אֲנִי אָהַבְתִּי אוֹתָךְ יוֹתֵר מִכֹּל
וַחֲבָל שֶׁלֹּא יָדַעְתְּ.
אִמְרִי לְעַצְמֵךְ שֶׁאֵין לְהִצְטַעֵר עַל דָּבָר:
רוֹנְסָאר לְפָנַי וּבּוֹדְלֵר שָׁרוּ צַעֲרָן שֶׁל קְשִׁישׁוֹת וְשֶׁל מֵתוֹת
שֶׁבָּזוּ לָאַהֲבָה הַטְּהוֹרָה בְּיוֹתֵר.
אַתְּ כַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי
עֲדַיִן תִּהְיִי יָפָה וְתָמִיד נֶחְשֶׁקֶת.
אֲנִי כְּבָר אֶהְיֶה מֵת, כָּל כֻּלִּי כָּלוּא בְּגוּפֵךְ הָאַלְמוֹתִי, בִּדְמוּתֵךְ הַשּׁוֹבָה
נוֹכַחַת לָעַד בֵּין נִפְלְאוֹת הַחַיִּים וְהַנֶּצַח,
אַךְ אִם אֶחְיֶה, קוֹלֵךְ וּמִבְטָאֵךְ, מַבַּטֵךְ הַקּוֹרֵן,
רֵיחַ גּוּפֵךְ וּשְׂעָרֵךְ וְעוֹד דְּבָרִים רַבִּים נוֹסָפִים יִחְיוּ בְּתוֹכִי,
וַאֲנִי שֶׁאֵינֶנִּי רוֹנְסָאר וְלֹא בּוֹדְלֵר,
אֲנִי הוּא רוֹבֶּר דֶסְנוֹס וְעַל כָּךְ שֶׁהִכַּרְתִּיךְ וַאֲהַבְתִּיךְ,
בְּהֶחְלֵט רָאוּי לָהֶם.
אֲנִי הוּא רוֹבֶּר דֶסְנוֹס, כְּדֵי לֶאֱהֹב אוֹתָךְ
אֵינִי מוּכָן לְחַבֵּר לְזִכְרִי כָּל תְּהִלָּה אַחֶרֶת עַל הָאֲדָמָה הַבְּזוּיָה.


מקס ז'קוב ‏
1876-1944; משורר, מתרגם, סופר, צייר. היה ידידם הקרוב משוררים רבים ושל ציירים רבים. יצירתו בציור ובשירה נחשבת לחוליה מקשרת רבת חשיבות בין תנועת הסימבוליזם לבין הסוריאליזם. הוציא לאור למעלה מעשרים ספרי שירה ופרוזה. ציוריו הוצגו בתערוכות שונות בעולם.
(הוצאת גלימר, "מקס ז'קוב - שירים אחרונים בחרוז ובפרוזה")

וידויו של המחבר - דמותו כסרטן / מקס ז'קוב
כְּמוֹ קָתֶדְרָלָה הוּא מְעֻנָּב בִּצְלָלִים
אֶלֶף רַגְלַיִם לוֹ, אַרְבַּע לִי.
כָּל אֶחָד שִׁרְיוֹנוֹ, שֶׁלִּי אֵינוֹ נִרְאֶה.
הַסַּרְטָן וַאֲנִי! אֵינֶנִּי אֶלָּא מְלָפְפוֹן יָם.
יָכֹלְתִּי לִהְיוֹת רַקְדָן עִם נִיבִים דַּקִּים יוֹתֵר,
פְּסַנְתְּרָן רָהוּט לוּלֵא הָיוּ לִי צְבָתוֹת.
הוּא אֵינוֹ מֻטְרָד מִכְּלֵי נִשְׁקוֹ,
אוֹתָם הוּא נוֹשֵׂא עַל רֹאשׁוֹ, שְׁתֵּי יָדַיִם שְׁלוּבוֹת,
וְעַל חֻדֵּי מְשׁוֹשָׁיו הוּא נֶעֱמָד
יֵשׁ לְךָ מַר שׁוֹטֶה שׁוֹק וְרַגְלַיִם מְקֻשָּׁתוֹת
אֲנִי רָצִיתִי לִהְיוֹת גּוֹתִי אַךְ אֵין אֶלָּא כַּפְכַּפִּים לְרַגְלַי.
גַּם שִׁרְיוֹנִי מְקֻשְׂקָשׂ, יְרַקְרַק
הוֹפֵךְ אָדֹם חָלוּט בְּרוֹתְחִין שֶׁל הָאָח.
בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הֲנֶגֶד עַצְמוֹ אוֹ לְשֵׁם מַה נָּחוּץ לִי
שִׁרְיוֹן זֶה אָפֹר וְשָׁחוֹר כְּמוֹ גַּג?
(כִּכְלוֹת הַכֹּל! אוּלַי אֵין זֶה אֶלָּא תֵּאַטְרוֹן)
הָה! הָעִנְיָן הוּא שֶׁשְּׁנֵינוּ אֵינֶנּוּ נְעִימִים
הַסַּרְטָן וַאֲנִי! יוֹתֵר אַכְזָרִיִּים מִמְּרֻשָּׁעִים
עִוְּרִים חֵרְשִׁים, תּוֹפְסִים מֶרְחָק,
פּוֹצְעִים, פְּצוּעִים, יְשִׁישִׁים גַּלְמוּדִים, אֶבֶן.
פִּזּוּר! קַלּוּת דַּעַת! אַךְ אֲנִי הִנְנִי שׁוֹטֶה חָבִיב
חָבִיב מִדַּי, טוֹעֲנִים, לֵץ.
בְּרָצוֹן רַב אֲנִי מֵסֵב לְיַד הַשֻּׁלְחַן.
שׁוֹטֶה פּוֹזֵל הֲרֵיהוּ פִּקֵּחַ
מְכַוֵּן לַחֲסִילוֹן וְתוֹפֵס דַּג
אֲנִי, עֵינִי שְׁקוּעָה עָמֹק בְּתוֹךְ בִּצּוֹת בְּרֵטָאן.
יוֹם אֶחָד הַשּׁוֹטֶה אָמַר: "הָה! אֲנִי נוֹטֵשׁ אֶת הָאֲדָמָה
כְּדֵי לַהֲפֹךְ לְסֶלַע לְיַד מֶלַח הַיָּם".
עָנִיתִי: "אַתָּה נוֹטֵשׁ אוֹתָהּ בַּהֲלִיכָה לְאָחוֹר
מוּכָן לְהִתְחַלֵּף עִם כָּל הַדָּגִים"
התפרסם ב- 1945


לואי ארגון
1897-1982; משורר, סופר ועיתונאי. נולד מחוץ לנישואים בשם לואי אנדרייה. השם ארגון לקוח משמו של מחוז צפוני בספרד, בו אביו כיהן כשגריר.
לואי ארגון היה לאחד ממייסדי הדדאיזם הפריסאי והכתיבה הסוריאליסטית. היה פעיל במחתרת נגד כיבוש צרפת יחד עם רובר דסנוס, פול אלואר, ז'אן פייר רוסני ומשוררים נוספים. לאחר המלחמה היה לעד הפואטי, שומר נאמן לזיכרון זוועות המלחמה. ארגון היה נשוי לסופרת הנודעת אלזה טריאולט.
רבים משירין הולחנו. אחד המפורסמים "אין אהבה מאושרת" זכה להלחנה ולביצועים רבים, ביניהם של ז'ורז' ברסאנס, ושל ברברה. נעמי שמר תרגמה את השיר לעברית בשם "אין אהבות שמחות", שזכה לביצועו הנפלא של יוסי בנאי.
הוצאת גלימר - מתוך הרומן שלא הושלם; הוצאת סגרס - מתוך הקובץ: לואי ארגון כל השירים מתוך הפליאדה)

אין אהבה מאושרת/ לואי ארגון
דָּבָר אֵינוֹ נֶכֶס נֶצַח לָאָדָם. לֹא כֹּחוֹ לֹא חֻלְשָׁתוֹ לֹא לִבּוֹ. וּכְשֶׁהוּא חוֹשֵׁב לִפְרֹשׂ זְרוֹעוֹתָיו, צִלּוֹ כְּצֵל שֶׁל צְלָב. וּכְשֶׁהוּא חוֹשֵׁב לְחַבֵּק אֶת אָשְׁרוֹ הוּא מְרַסֵּק אוֹתוֹ. חַיָּיו הִנָּם פֵּרוּד כָּאוּב וּמוּזָר. אֵין אַהֲבָה מְאֻשֶּׁרֶת.
חַיָּיו דּוֹמִים לְאוֹתָם חַיָּלִים לֹא חֲמוּשִׁים
שֶׁהֻלְבְּשׁוּ לִקְרַאת גּוֹרָל אַחֵר.
מַה יּוֹעִיל לָהֶם לָקוּם בַּבֹּקֶר
וּבָעֶרֶב נִמְצָא אוֹתָם חַסְרֵי מַעַשׂ וְתַּכְלִית.
אִמְרוּ מִלִּים אֵלֶּה הַחַיִּים שֶׁלִּי, וְכִבְשׁוּ דִּמְעוֹתֵיכֶם.
אֵין אַהֲבָה מְאֻשֶּׁרֶת.
אַהֲבָתִי הַיָּפָה אַהֲבָתִי הַיְּקָרָה הַקְּרִיעָה שֶׁלִי
אֲנִי נוֹשֵׂא אוֹתָךְ בְּחֵיקִי כְּצִפּוֹר פְּצוּעָה
וְאֵלֶּה מִבְּלִי דַּעַת הַמַּבִּיטִים בָּנוּ חוֹלְפִים
מְשַׁנְּנִים אַחֲרַי מִלִּים שֶׁקָּלַעְתִּי
שֶׁלְּעֵינַיִךְ הַגְּדוֹלוֹת מִיָּד גָּוְעוּ.
אֵין אַהֲבָה מְאֻשֶּׁרֶת.
זְמַן לִלְמֹד לִחְיוֹת וּכְבָר מְאֻחָר מִדַּי
שֶׁיִּבְכּוּ בַּלַּיְלָה לִבּוֹתֵינוּ בְּקוֹל אֶחָד.
כַּמָּה יָגוֹן נָחוּץ לְשִׁיר זָעִיר
כַּמָּה צַעַר נָחוּץ לִזְכּוֹת בְּרֶטֶט
כַּמָּה דְּמָעוֹת דְּרוּשׁוֹת לְהָפִיק צְלִיל שֶׁל גִיטָרָה.
אֵין אַהֲבָה מְאֻשֶּׁרֶת.
אֵין אַהֲבָה שֶׁאֵין בָּהּ מַכְאוֹב
אֵין אַהֲבָה מִמֶּנָּה לֹא נִפְגָּעִים
אֵין אַהֲבָה מִמֶּנָּה לֹא קְמֵלִים
וְאַף מִמֵּךְ אַהֲבַת הַמּוֹלֶדֶת
אֵין אַהֲבָה שֶׁלֹּא נִזּוֹנָה מִדְּמָעוֹת.

אֵין אַהֲבָה מְאֻשֶּׁרֶת.
אַךְ זוֹהִי אַהֲבָתֵנוּ לִשְׁנֵינוּ
1943
כל השירים, מתוך הפליאדה



1921-1951; משורר, מורה במקצועו. זוועות המלחמה השפיעו קשות על רנה גי קדו ועל כתיבתו. בקובץ היישר לחזה הוא מביע את סלידתו מן המלחמה ומתאר את הברבריות הנאצית.

עוד אגיע אלייך הלן/ רנה גי קדו
עוֹד אַגִּיעַ אֵלַיִךְ הֶלֶן
בְּרַחֲבֵי הַשָּׂדוֹת
בְּרַחֲבֵי זְרִיחוֹת הַכְּפוֹר וְהָאוֹר
תַּחַת עוֹרָם שֶׁל הַבֻּסְתָּנִים
בִּכְלוּב הָאֶבֶן
בּוֹ כְּתֵפֵךְ מְקַנֶּנֶת אֶת קִנָּהּ.

הִנֵּךְ בַּת כָּל הַיַּמִּים
הַמֻּטְרֶדֶת הַנִּרְדֶּמֶת.
עַל עֵינַי
שְׁתֵּי יָדַיִךְ הֵן סִירוֹת מְשׁוֹטְטוֹת.
עַל פִּי מִצְחֵךְ הַזַּךְ
מְזַהִים אֶת הַקַּיִץ
וְעַתָּה כַּאֲשֶׁר דַּי לְהַכִּיר אֶת עֲבָרֵךְ,
הָעֲשָׂבִים, הַחַיּוֹת הַנִּצּוֹדוּת, הַנְּהָרוֹת עוֹנִים לִי.

אַף שֶׁמֵעוֹלָם לֹא רְאִיתִיךְ
לָךְ קָרָאתִי כְּבָר
כָּל עָלֶה שֶׁנּוֹשֵׁר
הִזְכִּיר לִי אֶת פַּעֲמֵךְ,
הַגַּל שֶׁנִּפְעַר
יָצַר מֵחָדָשׁ אֶת פָּנַיִךְ,
וְאַתְּ הָיִית הַפֻּנְדָּק
בְּפַאֲתֵי כְּפָרִים.
מתוך הלן או ממלכת הצומח