החינוך בעידן הטכנולוגי

אודי מלכה

גיליון מס' 11 - סיון תשע"ה - 6/15

הקדמה
בעידן המידע והאינטרנט מתרבות העבודות המצריכות ישיבה מול מחשב וגם השימוש במסכים לצורכי פנאי עולה הן בקרב מבוגרים והן בקרב צעירים. מה זה עושה לנו?. מה השפעותיהן של הרשתות החברתיות על ילדים ונוער ומה למעשה המשמעות ה- like בפייסבוק עבור המקליקים? כיצד הטכנולוגיה משפיעה על השפה המדוברת ולאלו פערים בתחומים נוספים מוביל הפער הטכנולוגי בין הדורות? מה צופן לנו העתיד הטכנולוגי והאם אנו מוכנים אליו?. על כל אלו ועוד במאמר שלפניכם.

מהי טכנולוגיה בכלל?
המושג 'טכנולוגיה' מתייחס לידע המיושם לצורך פתרונות לבעיות ואתגרים לצרכים אנושיים ואינו מחייב להיות מוצר חשמלי כלשהו. טכנולוגיה יכולה להיות גם שיטת עבודה, ייצור או ניהול. פיתוח טכנולוגי מייצג את הצורך האנושי להתגבר על המגבלות הביולוגיות של הגוף ולהשתמש ביכולות השכליות להתגבר על המגבלות הללו. בעלי חיים שונים מפתחים גם הם כלים להשגת מזון ושיפור איכות חייהם אך רק לאדם קיים הדחף הבלתי פוסק שבא לידי ביטוי בניסיונות חוזרים ונשנים לפתח כלים חדשים, לשפר כלים קיימים וליצור באמצעותם מציאות חדשה.

על פי חוקרים מתחום העתידנות העוסק בתמונת החיים העתידית המבוססת על כלים מדעיים, קיימים מספר תחומים שההתפתחות בהם מובילה את האנושות לתמונת מציאות עתידנית: גנטיקה, ננוטכנולוגיה ורובוטיקה (Kurzweil, 2005). התחומים הללו מביאים איתם תועלות רבות שעוסקות בעיקר בהיבט הרפואי ובאות לידי ביטוי ביכולת לרפא מחלות שונות, לזהות את התפרצותן ואף למנוע אותן. כדי לעשות זאת משתלבים בגוף האדם אמצעים מכאניים והגבול שבין אדם ומכונה מטשטש ומעלה את השאלה מהו אדם ומהי אנושיות? (קורצווייל, 2001). תחום הגנטיקה ובתוכו הנדסה גנטית מביא עימו סוגיות אתיות שונות שכן לצד היתרונות בפיתוחי אוכל בריא וזיהוי פגמים גנטיים מולדים הוא מאפשר יצירת חיים מהונדסים ושליטה על גנים ספציפיים של יצור חי.

הכלאות בבעלי חיים וצמחים כאשר המינים אינם מאותה משפחה אסורות על פי התורה כפי שכתוב בספר ויקרא פרק י"ט פסוק י"ט כתוב: "אֶת-חֻקֹּתַי, תִּשְׁמֹרוּ--בְּהֶמְתְּךָ לֹא-תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם, שָׂדְךָ לֹא-תִזְרַע כִּלְאָיִם; וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז, לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ. ". הביאור של הרמב"ן להתנגדות לכלאיים מקורה בניסיון האנושי להתערב ישירות ביצירת האל. הסוגיות האתיות בנושא כיום הן כל כך גדולות עד שהובילו להתפתחות של תחום חדש שנקרא ביואתיקה שמהווה חלק בלתי נפרד מעבודת החוקרים בתחום.

טכנולוגיה ושפה
כדי להבין את הקשר בין הטכנולוגיה לשפה אנו צריכים לחזור אחורה בזמן. כמה אחורה?. ליום שבו נולדנו. כאשר תינוק לומד מילים הוא אינו עושה זאת לראשונה לצורך תקשורת אלא לבניית עולמו ההסתכלותי. סיווג לקטגוריות ומושגים הוא הכרחי בעולם שיש בו כמות אדירה של מידע אליו נחשף התינוק. ניתוח מציאות, מציאת היגיון וחוקיות מתאפשר הודות ל-'שיום' כלומר למתן שם לתופעות, תחושות ואובייקטים הנחווים על ידינו. המילה היא היחידה הבסיסית ביותר וממנה אנו יוצאים אל מגוון אינסופי של משפטים ומסרים שאנו בונים. התפיסה שלכל השפות הטבעיות קיימים עקרונות תחביר משותפים היא הבסיס לתיאוריה של הבלשן נועם חומסקי שנקראת 'הדקדוק האוניברסאלי'. לטענת חומסקי לכל אדם מוטבע מנגנון למידת שפה אשר יוצא מן הכוח אל הפועל בשנים הראשונות של הילד. מנגנון הלמידה, על פי התיאוריה, הוא האחראי לשפה ולא גורמים סביבתיים כמו תרבות. כאשר ילד שומע שפה תקינה הוא בונה את החוקים לשפה שאותה הוא שומע באופן טוב יותר ומדויק יותר. מתוך השמיעה הילד יכול לבנות משפטים שלא שמע קודם לכן ולזהות משפט או מילה שאינם תקינים גם אם לא שמע אותם בעבר. לחשיבה קשר הדוק עם השפה. לא ניתן לחשוב ללא שפה וככל שהשפה תהיה עשירה ובעלת אוצר מילים נרחב כך נוכל להעביר באופן מדויק יותר את המסר, לתאר בבהירות את התחושה או להעביר טוב יותר את הרעיון לשומע. כיצד הטכנולוגיה של ימינו קשורה לנושא?. הטכנולוגיה היא אחד הגורמים המשפיעים ביותר לשגשוגה של השפה החזותית.

שפה חזותית
השפה החזותית, כמו זו המילולית, משמשת לתקשורת, העברת מסרים ולשיקוף המציאות. בדומה לאותיות, סימני ניקוד ופיסוק לשפה החזותית קיימים סמלים בעלי משמעויות שונות בתרבויות שונות ובתקופות שונות. התרבות המסכים בחיינו הפכה את התקשורת החזותית למועדפת על ידי יוצרי תכנים ומו"לים שכן הדרך שבה הזיכרון האנושי מאחסן את המידע טוב יותר היא כאשר המידע מעובד לתמונה. פרסומות וכתבות בעיתונים מודפסים ודיגיטאליים, בספרים, בטלוויזיה ובאינטרנט משופעים בסממנים חזותיים אשר מקומם הולך וגדל על חשבון הטקסט.
הטקסט של ימינו עובר אף הוא שינוי כתוצאה מהיקף השימוש ברשת האינטרנט המאפשרת גלישה באתרים וברשתות חברתיות. הטקסט הקיים באינטרנט הוא קצר, שיווקי, קליל ובעיקר מניע לפעולה ופחות לחשיבה. טקסטים איכותיים באינטרנט אינם נכתבים, על פי רוב, עבור ילדים ונוער. מבוגר אשר ישמע שיחה בין שני בני נוער יידרש לתרגום והבהרה של חלק מהמושגים והמחוות המתקיימות בה וקיים סיכוי טוב כי קריאה של שיחת צ'אט על ידי מבוגר לא תהיה לו מובנת שכן בשיחות אלו קיימים תחליפים פונטיים, ראשי תיבות, קיצורים, שיבושי לשון וגם סמלים לביטוי רגשות (ריגשונים). כל אלו יוצרים שפה דיגיטאלית שהיא שונה מאד מזו המדוברת או הכתובה שהמבוגרים מורגלים אליה. השפה החזותית, שהפצתה מתרחבת הודות למסכי הסמארטפון והטאבלטים (המהווים אולי יותר מכל את סמל ההיכר של דור הטכנולוגיה), הופכת לשטחית ומורידה יחד עימה את רמת החשיבה שלנו המושפעת כאמור מהשפה שלנו. האם זה חייב להיות כך?. בוודאי שלא. שפה חזותית יכולה להיות אינטליגנטית, שנונה, פורייה ומאתגרת אך היא מצריכה מהיוצר כשרון, יכולת ומאמץ בדיוק כפי שאלו נחוצים לכתיבה של טקסט איכותי. קריאה של ספר מפתחת את הדמיון, מפתחת את חוש הביקורת, מעשירה את עולם הרגש, מהווה הצצה לתרבויות חדשות, מעשירה את אוצר המילים ומשפרת את יכולת הריכוז, המיקוד והזיכרון ועם זאת – היא הופכת להיות חוויה נדירה בעולם שבו משאב הזמן מתכלה במהירות או ליתר דיוק, אינו מנוהל נכון. כלים טכנולוגים מלווים במסכים איכותיים לא תמיד מספקים חוויה מעצימה כמו קריאה של ספר טוב וליווי התוכן על גבי המסך בצורה של סרטונים, תמונות ואיורים יהווה קישוט בלבד אם לא יהיה להם ערך מוסף לנושא בו עוסק התוכן וגם כאשר המדיה הדיגיטאלית שבה נעשה שימוש לא תהיה איכותית בפני עצמה.

הטכנולוגיה בבית ובבית ספר
בבתים רבים ניתן למצוא קונסולות משחק, מחשבים ניידים, סמארטפונים וטאבלטים המופעלים במשך שעות רבות במהלך היום. הרגלי השימוש בהם יכולים לגרום או להוות סימפטום לתופעה של 'התמכרות למסכים'. לתופעה סימפטומים דומים של התמכרויות אחרות והם באים לידי ביטוי בדחף לרוץ למחשב כדי לגלוש באינטרנט וברשתות חברתיות וכן בשימוש מופרז בסמארטפון. לאורך זמן אלו מפריעים למסגרות שונות של החיים כמו לימודים וחיי חברה וכאשר הם אינם זמינים ניתן להבחין אצל המכור בתחושה של חוסר מנוחה, ריקנות ואי שקט. ממחקר מקיף בישראל נמצא כי גולשים בגילאים 15 ועד 24 מבלים כחמישית מזמנם באינטרנט, בגלישה דרך טלפונים סלולאריים ולא דרך מחשבים נייחים או ניידים (דרור וגרשון, 2012) כך שסכנת ההתמכרות הולכת וגדלה גם למחזיקי הסמארטפון. חשוב להבין כי ההתמכרות אינה מהשימוש בכלי הטכנולוגי אלא מהחוויה שהוא מספק עבור המשתמש. ההזדהות שלנו או ההערכה שלנו ברשתות חברתיות מביאה אותנו ללחוץ על קישור שנקרא "Like" וכאשר ילד מקבל מספר לחיצות על טקסט או תמונה שפרסם הזהים לאלו של גיבור תרבות זה גורם לו להרגיש 'נחשב' אך בה בעת מתפתחת אצלו סיבולת והוא זקוק למספר זהה או גדול של לחיצות חדשות כדי לשחזר את אותה התחושה. כדי למנוע התמכרות כדאי לשקול מהו הזמן הנכון לחשוף את הילד למחשב, להגביל את השימוש במחשב לשעות וימים מוגדרים, למקם את המחשב במקום עם נוכחות הורית לצורכי פיקוח ולפתח לילד תחומי עניין. מובן שלדוגמא אישית של מבוגר יש חשיבות והשפעה רבה בנושא וכאשר ילד רואה שקיימים דרכים שונות להפיג שעמום מעבר לגירוי חיצוני, אלא בעיקר באמצעות הפעלה של יצירתיות ודמיון כמעורר פעילויות, הוא מתחיל להשתמש בהם יותר ויותר. כדאי לציין כי ריבוי המסכים סביבנו או בעלות על סמארטפון אינה נפוצה רק בקרב צעירים אלא בכלל באוכלוסיה ומאפיינת את החיים המודרניים. התפקיד שלנו כמבוגרים הוא לחנך את הצעירים לגבי אופן ומידת השימוש אך לפני כן עלינו לחנך את עצמינו בנושא, לקבוע לעצמינו גבולות ולשמור עליהם.

ריבוי המסכים אינו קיים רק בבית או בשעות הפנאי. הוא מתרחב אצל מבוגרים למקומות עבודה ואצל צעירים גם בבית הספר. השיח החינוכי כיום משלב את הביטוי "מיומנויות המאה ה-21" המייצג שיטות עבודה חיוניות לאזרח בימינו. הכישורים והמיומנויות מקובצות ל-4 קבוצות עיקריות: דרכי חשיבה, דרכי למידה ועבודה, כלים ללמידה ועבודה וחיים בעולמנו (המנהל למדע וטכנולוגיה, 2012) כאשר חלק גדול מהכישורים והמיומנויות נלמד באמצעות מחשב או מייצג בעצמו יכולת לביצוע פעולות מסוימות על מחשב. מעבר לכך משרד החינוך מעודד יצירת קבוצות למידה ברשת החברתית פייסבוק כחלק מתהליך הלימוד. ההתנגדות לשימוש בפייסבוק לצורכי למידה החלה כתוצאה מפרסומים אודות התמכרות לפייסבוק והתמכרות לשירותים הקיימים ברשת החברתית כמו משחקים והימורים (Griffiths, 2012). לתופעת הרשתות החברתיות קיימות תופעות שליליות נוספות כמו היעדר פרטיות ובריונות רשת. בהקשר של ילדים ונוער בריונות רשת היא בעייתית במיוחד שכן היכולת לחוש אמפתיה ולזהות את סבלו של האחר נרכשת לקראת גיל 6 אך 'האמפתיה המופשטת' הנדרשת בקשר וירטואלי ובאה לידי ביטוי ביכולת לחוש באותו הסבל גם מבלי לראות פיסית את הסובל, מתפתחת רק בגילאי 10-12 (1992, Cotton). הצרכים האנושיים של הגנה, כבוד הדדי, סובלנות וערך עצמי אינם נעלמים עם הקדמה הטכנולוגית והאתגר האמיתי הוא לשמור עליהם לנוכח סיטואציות חדשות שהטכנולוגיה מזמנת.

דו"ח הורייזן
בכל שנה יוצא דו"ח הורייזן (Horizon Report) שבבסיסו מחקר העוסק בטכנולוגיות שישלטו בעתיד בטווחי זמן שונים: השנה הקרובה, 2-3 שנים ו-4-5 שנים. מטרת המחקר היא להציג את הטכנולוגיות הללו, על פי טווחי הזמן השונים, להסביר על כל אחת מהטכנולוגיות וכן להציג שימושים אפשריים שלה בהוראה, לימודים ולפיתוח חשיבה יצירתית (NMC & EDUCAUSE, 2014). הטכנולוגיות, הבעיות והאתגרים שעומדים בפני עולם החינוך לשנת 2014 מתוארים בתפקידים החדשים שיש למורים בכיתה והמיומנויות הדרושות מהם, באתגר לשלב טאבלטים וסמארטפונים באופן אפקטיבי בלמידה, בשימוש ההולך וגובר בתוכן פתוח (תוכן החופשי מבעלות, זכויות יוצרים ושימוש), בלמידה משולבת (סביבות וירטואליות ופיסיות), בדרכים לבנות למידה מותאמת אישית (בקצב אישי עם נושאים ורמת קושי לבחירה) ובלמידה אותנטית המתייחסת לרלוונטיות של הנלמד לעולם התלמיד. על פי הדו"ח הטכנולוגיות שעתידות להוביל בשנים הבאות בתחום ההוראה והלמידה יהיו טכנולוגיות אינטואיטיביות (העונות למחוות של תנועה אנושית כמו: טלפונים חכמים, טאבלטים, Wii, Xbox Kinect וגם הטלוויזיות החכמות), BYOD שעוסק בשימוש של המכשיר האישי במוסד הלימודים (Bring Your Own Device), ניתוח למידה (Learning Analytics) המתמקד בניתוח ממוחשב של נתונים שנאספו על תלמיד לצורך התאמה של רמת קושי, תחומי עניין וזיהוי מגמות או חריגות בהישגים בתהליך הלמידה. טכנולוגיות נוספות המוזכרות בדו"ח הן אינטרנט של דברים (Internet of Things) שעוסק בשליטה מרחוק על כמעט כל מכשיר חשמלי וטכנולוגיה לבישה העוסקת באביזרים כמו צמידים, משקפיים או פריטים לבישים אחרים הנישאים על גבי האדם ואוספים בכל רגע נתון מידע עליו על פי הצורך: מיקום, תנועה, תמונה, קצב לב, לחץ דם אשר יכולים להישלח במידת הצורך באופן אוטומטי לבית חולים או על פי בחירת המשתמש לרשת חברתית.

סיכום
מבט מלמעלה על דו"ח הורייזן, על הימצאותה של הטכנולוגיה בבית ובבית הספר והבנת הקשר של הטכנולוגיה לכישורי השפה והחשיבה מציג מצד אחד את האתגר הבסיסי של הוראה והצורך להתאים אותה לתלמיד, בבחינת "חנוך לנער על פי דרכו", ומצד שני את הקושי שבהתאמתה לנוכח העולם המשתנה בקצב מהיר. מצד אחד הרצון להתייחס לתלמיד כאינדיבידואל בעל צרכים ייחודיים ומצד שני ניתוח הצרכים על ידי אלגוריתם של מחשב ללא התייחסות לפן האנושי והרגשי של התלמיד. מצד אחד שליטה של התלמיד בטכנולוגיות חדשות ומצד שני ניוון בכישורים בסיסיים שלו שהטכנולוגיות החדשות מחליפות. מצד אחד איסוף נתונים על כל תלמיד לצורך התאמה אישית של הלמידה ומצד שני הגדלה של הסיכון בחשיפת הידע לגורמים לא מוסמכים. מצד אחד שימוש מוגבר בטכנולוגיה ומצד שני חשש להתמכרות לה. מצד אחד היתרונות שהיא מספקת ומצד שני הסכנות החדשות שהיא מביאה עמה.

הטכנולוגיה כבר כאן והיא לא הולכת להיעלם בזמן הקרוב. היא לובשת בכל פעם פנים חדשות. יש מי שיאמרו עליה שהיא מתקדמת ויש מי שיאמרו כי היא מובילה אותנו לאבדון. לנו יש את הזכות לבחון כיצד להשתמש בה באופן מושכל כך שהיא תשרת את המטרות שלנו ומתוך הכרתה נדע גם מה החסרונות שלה ומתי לא כדאי להשתמש בה. הידע הזה יוביל אותנו לקבל החלטה מושכלת האם להשתמש בטכנולוגיה הספציפית, מתי ובאיזה אופן.

נאמר על הרב עובדיה ז"ל כי לא ראה בסלולר ככלי משחית אלא דווקא ראה בו את הזדמנות וכמכשיר המקרב לבבות וגם את הפייסבוק וה-וואטסאפ כפלטפורמות להפצת פסיקות. אם כך, נראה כי לא קיימת טכנולוגיה טובה או רעה אלא אופן השימוש שלנו בה והפרשנות שאנו נותנים למידע שהיא מספקת לנו או לתוצאה שקבלנו כתוצאה משימוש בה, הם הקובעים בעינינו את טיבה. לאחר שנשקול את הסיכונים מול הסיכויים, היתרונות מול החסרונות וגם הערך המוסף של השימוש בטכנולוגיה לעומת היעדר השימוש בה, נוכל לבחון את האופן שבו נשתמש בה ואת המינון הנכון.

ביבליוגרפיה
דרור י'., גרשון ס' (2012). ישראלים בעידן הדיגיטלי – 2012. המסלול האקדמי המכללה למינהל.

המנהל למדע וטכנולוגיה, מדינת ישראל (2012), התאמת מערכת החינוך למאה ה-21, מסמך אב (גרסא 12). אוחזר מתוך: http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/79B5A8CF-F812-4A63-89BE-3BEFEB887EC5/142454/12.pdf\

קורצווייל, ר' (2001). עידן המכונות החושבות (תרגום בת שבע מנס). הוצאת כנרת.

Cotton, K. (1992). Developing empathy in children and youth. Northwest Regional Educational Laboratory.‏
Griffiths, Mark. D. (2012). FACEBOOK ADDICTION: CONCERNS, CRITICISM, AND RECOMMENDATIONS—A RESPONSE TO ANDREASSEN AND COLLEAGUES. Psychological Reports: Volume 110, pp. 518-520.

Kurzweil, R (2005). The Singularity Is Near. New York: Viking Books.

The New Media Consortium and EDUCAUSE Learning Initiative. (2014). The 2014 Horizon Report.