קץ שושניך

בשנת המאה לזֶלדה / הניה ויס

הניה ויס

גיליון מס' 57 - מרחשוון תשע"ו * 10/15

קֵץ שושניךָ
מלאָכִי ודני מטמוניךָ שנִסתרו ועלו כּכוכב השַחר וכמעיין דֹלב
הרוגי תמוז הי"ד / תשע"ה

כּזֵית אֵש בּקלִפּות שֹרש
שושנה ארגמָנית פּורחת סוד
בּגִנַת אֵ-ל פּרוּסת שירה זֶלדאית
כּמהה לאור בּקִלוּף אחר קִלוּף
ניחוחת אֱגוז
גינתךָ המעֹרבת שׁיח קדוש מַזליפה
שיר מקור לרוּח הרותַחת

אל גִנת אגוז ירדתי לִטֹל מחֲסה
מהמעלה הראשונה
טבוּעה בּרִגשָה-
ים ספירות וּמִכוַת אֵש גלוּיה
לתִפארת וחסד- יסוד וכַוֶרת זֹהר
מֻקֶפת קלִפּות שוּשן צְחור תפִלה
בּשדה בּר , בּאֲבוּקת שירה.

מה גבהוּ דרכיך בּעולמךָ
הזרוּע חֹם אהבה והַסתָרת יִיסוּרי הָאָרה
בִּינת שוּשן נקטף כּאלו עָרלַת פּקַעַת
שֹרֵפת חֲלליךָ כּגַחַל בּוער בּגוּף מָאור
אינךָ מַתיר את הקֶשר
אֵש בּשמיים גבוהים
כֶּשֶל בּים הקוצים ותִקוּן אחר תִקוּן מ‏תפּשט ללהב
אִי שושנתךָ כּסַם מעורר
שמע ישראל גבוּרת נִרצחים
בּענף אֲצילות מִתפּרץ ּ
קלסתֵר כֶּתר בּעולמות יצירה
שירת זֶלדה חֲסידית ועֲנוּגה
מצַייֶרת סיגָלים לנחשולי כּאב קטוּף קוצים
ונס חורג גבוּלות נימי פּצע אלוקי
בּשֹרש צמֵא מעֻלף שיר
נפש שוקקת
שוּשן בּודד
חשׂוּף מעִקבות המשָׂא

פִּגעי תֹהוּ עולמךָ השָרוּי בּמִקלעַת חוחים
בּחֲרָקֵי שושנה, בּצמַרמֹרת חורקת
קַיץ וחֹם עובר
וזֶלדה צוהלת אחר כּרוּבי שמיים
מהלכת על קצות אצבּעות
בּעַפעפּי שַחַר דולקים קנֵי חֲרָבות
אִלמוּת אִשים, בּכי אלמנות
ושִגעון אצטרוּבּל בּודד
שוטט אחר שירת צפּרי תנוּמה

מבקֶשת, אלוקָ!
שעוּר תִקוה כּזית
ואבקנים קטנים כִּפרִי אמנון ותמר
וכִתתוּ עִתים פּרוּסות שוּשן
הסתרתךָ נִִשֵאת על כּנפי הוד צחור
שוטֶפת אִי בּעֶרגה זלדאית עולה על כּל שִעוּר וצִמצוּם
מגבּיהה עוּף מעל למערבֹּלת מעמקים
נִטעֶנת זהב שדות שִבּלים
מפרידה תרמיל מוקשים אור אין סוף

עוף יִראה מדַלג בּרוח
רואה חייו מִשקל נוצה
וסִיגָל בּולט בּפריחה סגֻלה
כּיחידת נוי מִיתממת בּתוך מילות הַסתָרה
בּזהב קלִפּות שֹרש עטוּר צִפּייה
ותוחֶלת עָב- קוצים של שושנה ארגמָנית
זרוּעת שלהֶבת אש קֹדש
עֵת הֵעָרב האֶלף השִשי
וּזעקה פּטוּרת מנוחַ
אם על בּנים ובָּנים לאביהם מֻטלת ארצה
חִדַת כּנפי שכוֹל לעֵת הֵעָרב
וכִתתו משק כּנפי משיח
למָתי יָקיצוּ מֵתיךָ בּעַלוַת גאֻלה
כּעץ רעֲנן, כּפני שושנה
בּרִשפֵי אש קטופי הרגליים
בּין קִני יַתמוּת, אור וחַיוּת
ואֵברי התגַלוּת שהֻצתה לתוך
פִּיסת בּשַׂר שוּשן צחור
בּדידוּת גינת אגוז
כּיסוד כּורע תחת סוד
אהֲבתך בּדחילו וּרחימו
וחטאתי לנגדך

השיר מושפע מהעולם המונחלוגי של שירת זלדה, רוח המקורות- שיר השירים, אקטואליה כשמוקד השושן מטאפורי- כנס"י ומובן, בקדושי- ההרוגים על שמך. השיח עטור נוף וצמחיה, נשמות וגוף , חום ואהבה. למרות אי הפשר בקשיי שרידות השושן בים הקוצים, ים הספרות החולש על הנבראים וניכר מן הפרח ועד החרק ומעביר צמרמורת, כי הכול מושגח וקץ הקוצים מובטח אף הוא. האבדנים הקשים לעיכול בתוך ההסתר. עקבות שירת זלדה ניכרים , ציוריה אלגוריה בדידות וחסידות עד לכתר יצירה , כשעל הכול מנצחת השאיפה לשלום ולגאולה. בפתיחה כזית- אש, שיעור מצומצם העובר למצב של ריבוי וגאולה תמונת הֶעלֵם ואבוקות אור ספוגות ציפייה עמוקה כמו שזֶלדה כבשה את הקהל הישראלי באישיותה ובתכניה בענף אצילות מתפרץ { מצוטט בתוכן}.