 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
אל תקראי לי בשמי
פזית אלעזר גיליון מס' 57 - מרחשוון תשע"ו * 10/15 אל תקראי לי בשמי
אֵין לִי בָּנִים זְכָרִים שֶׁיּוּכְלוּ לְיַבֵּם את כַּלּוֹתַי הָאַלְמָנוֹת. זָקַנְתִּי בִּהְיוֹתִי לְאִישׁ. אַל תִּשָּׁאֲרִי אִתִּי יַלְדָּתִי אַל תִּקְרְאִי לִי בִּשְׁמִי, נָעֳמִי גַּם לֹא אִמִּי. מָרָה קִרְאִי לִי. כִּי צַר וּמֵרֵר לִי אֱלֹהֵי הַתְּשׁוּקוֹת צַר לִי שַׁדַּי, מְאֹד. אַל נָא תֹּאמְרִי כִּי עַמִּי הוּא עַמֵּךְ וֵאלֹהַי אֱלֹהַיִךְ אַל נָא תֹּאמְרִי וְעֵינַיִךְ מְצֹעָפוֹת כִּי רַק הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי לְבֵינֵךְ לְכִי מֵעִמִּי בְּמָטוּתָא מִמֵּךְ. קְצִיר הַחִטִּים וְרוּחַ קָדִים נַפְשִׁי הַמִּשְׁתּוֹקֶקֶת וְעִתּוֹתַי הַכָּלוֹת יַהַפְכוּ בִּי לֵילוֹת לְיָמִים, אָף אִם הָיִיתִי פּוֹרִיָּה וְשׁוֹקֶקֶת אוֹ הָיִיתִי הַלַּיְלָה לְאִישׁ גַם אִם יָלַדְתִּי בָּנִים. הישנים מעיפותם הַיְּשֵׁנִים מְעֲיֵפוּתָם מְסֻדָּרִים מֵחָדָשׁ בְּקוֹמוֹת וּלְאָבִי רַק מַצֵבָה מְאֻבֶּקֶת שֶׁאֵינִי מְבַקֶּרֶת לִרְאוֹת. לִפְעָמִים יֵשׁ שֶׁבָּאִים לִדְרֹשׁ אֲבָל נַפְשִׁי נוֹטָה לִשְׁכֹּחַ. גַּם הַבֹּקֶר, אַף שֶׁהָיִיתִי לֹא עָמַדְתִּי אֶל נֹכַח אֲבָנָיו אֵל מָלֵא רַחֲמִים לֹא הַדָּרָתִי לוֹ. רַק עָבַרְתִּי מֵאֵלָיו נֶאֱלֶמֶת וְרֵיקָה אֶל הַחוּץ שׁוּב בִּלְעָדָיו. חורף הַיָּמִים כְּמֵהִים לְבוֹאוֹ שֶׁל חֹרֶף אֲרֻכִּים וְלֵאִים מֵהַמָּרְאוֹת הַכָּלִים וּמִבּוֹשׁ הַצִּפִּיָּה. וְהָעוֹנָה מַקְשִׁיחָה גֵּוָה מִנֶּגֶד נוֹהֶגֶת בָּם כִּבְשַׁעֲשׁוּעֶיהָ שֶׁלָּהּ מְפַזֶּרֶת טְלָלִים מֻכְסָפִים וְהַבְטָחוֹת לַבְּקָרִים. אֶת אֶגְלֵי זֵעָתִי מְטִפּוֹתַי. |
|
