 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
בתוך צעדי
עפרה קליגר גיליון מס' 57 - מרחשוון תשע"ו * 10/15 אֲבַק הַדֶּרֶךְ לֹא מְכַסֶּה פָּנֶיךָ
מִפָּנַי זְמַן מְשַׁמֵּר עִקְבוֹתֶיךָ בְּתוֹךְ צְעָדַי . עֵת אֶתְיַגֵּעַ אָנוּחַ לְצִלְּךָ וְהַשֶּׁקֶט וְהַסַּעַר יַעַבְרוּ בִּי חֲלִיפוֹת. גּוּפִי הָרֵיק מִתְמַלֵּא בְּגַעְגּוּעָיו וּכְמִיהָתוֹ כְּבוֹר הַמִּתְמַלֵּא מֵחֻלְיָתוֹ וְכָךְ עַד אֵינְסוֹף גַּעְגּוּעַ וּכְמִיהָה וְאַתָּה אֵינְךָ. שְׁרִיקַת צִפֳּרִים בַּקַּיִץ אַתָּה שׁוֹמֵעַ צִפֳּרִים שׁוֹרְקוֹת, הֵן כִּמְעַט מְצַוְּחוֹת . מִגְּרוֹנָן נִגָּר גַּעְגּוּעַ רָחוֹק מָה מְהַגֵּגֶת צִפּוֹר בָּאֲוִיר,אוֹ עַל עָנָף כְּשֶׁהִיא מַבֵּטֶת בְּךָ. אָדָם אֶל אָדָם הוּא לִפְעָמִים אָדָם כּוֹרֵעַ וּמוֹעֵד, מְטַפֵּס וְזוֹחֵל אֲבָל צִפּוֹר אֶל צִפּוֹר הִיא כָּנָף שׁוֹרֶקֶת בָּרוּחַ, שׁוֹלַחַת גַּלֵּי רָדָאר לְאַתֵּר לַהֲקָה, לָשִׁיר. ביוֹם הַמִּשְׁפָּחָה נִפְגַּשְׁנוּ בִּמְסִבַּת יוֹם הַמִּשְׁפָּחָה וְאַתָּה נִצַּבְתָּ בְּפָנַי כְּרוּחַ עוֹמֶדֶת. לֹא הָיְתָה בְּפִינוּ מִלָּה אַחַת לִבְצֹעַ לִשְׁתַּיִם, לִזְכֹּר בְּרִית. אֲרֻכּוֹת עִלְעַלְתִּי בְּפָנֶיךָ לִמְצֹא סִימָנִים שֶׁהוֹתַרְתִּי בַּחֲרִיצִים. הַפָּנִים לֹא הֵעִידוּ דָּבָר, הַפָּנִים לֹא הֵעִידוּ שֶׁגּוּפִי הִתְעַבֵּר מִמְּךָ פַּעֲמַיִם. צִנָּה רָעֲדָה לְצִדֵּנוּ וּבַתָּוֶךְ עָמַד נֶכֶד לְבַתֵּר אֶת הַשְּׁתִיקָה. רָאִיתִי יָד כְּמוֹ אֶבֶן קֶלַע, מְנִיפָה אַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה וּמְטִילָה לְמַדְמֵנַת הַנֶּצַח. |
|
