 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
צֵל
מתוך: "פזל מצבות", עמ' 16 אברהם (אברי) גלברשטט גיליון מס' 4 - תשס"ז * 2006 צֵל אָרֹךְ וְגָדוֹל גָּלַשׁ מֵהֶהָרִים
אֶל עֵבֶר הָעֲמָקִים שֶׁמִּתַּחַת וְעָטַף אוֹתָנוּ בְּחֶשְׁכַת חֹסֶר וַדָּאוּת. פָּחַדְנוּ, אֲבָל גַּם רִחַמְנוּ. כִּי נִדְמֶה הָיָה שֶׁהַצֵּל הָעֲנָק נוֹשֵׂא עַל כְּתֵפָיו אֶת כָּל מַשָּׂא הָעוֹלָם. כָּךְ לְבַדּוֹ אֶת כָּל כֹּבֶד הַיְקוּם. כְּכָל שֶׁקָּרַב הַצֵּל חַשְׁנוּ רְגָשׁוֹת אֱנוֹשִׁיִּים קִרְבָה וָרֹךְ. כְּשֶׁבָּא הַצֵּל לְפַאֲתֵי בָּתֵּינוּ לְעֵמֶק נָוֵנוּ רָאִינוּ כִּי אָדָם הִנּוֹ נוֹשֵׂא שַׂק זִכְרוֹנוֹתָיו. הִתְמַזַּגְנוּ אִתּוֹ וּצְלָלִיּוֹתֵינוּ כִּסּוּ הָעוֹלָם מֵעֵבֶר לְאֹפֶק הָעֲלָטָה. |
|
