 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
ותתצב אחותו מרחוק
אילן חיים פור * גיליון מס' 13 - תשע"ז - 2016/17 ותתצב אחותו מרחוק,
הרחק כמטחוי קשת, עם אהרון המתיקה סוד, קולה לא ישמע, בשפתיה לוחשת. היאך הפר אחינו חוק, מאשת חיקו, ביקש לרחוק. האם דבר אלקים בזה, היה לשחוק. וכי כך הוא משפט הנביאים ?! הוא ממנה רחק, והיא, בלילות בוכייה כיללת התנים. והלא, אף אנכי טעם נבואה טעמתי, וגם לאישי נטרתי אמונים. האם מעשה אבות בידו, כאבינו, מאם פרש, לא חפץ בבנים, וכי הפך לב בשר לאבנים. והנה היא, יפה כלבנה, מצורעת כשלג. וירא אותה, אדון הנביאים, ויחמול, ולא שכח חסד נעורים. בעודי בגומא, קמה אחותי וגם ניצבה, צופיות עיניה, כרחם אם על בנים. ורוח ממרום באה, קול דממה דקה, מאיתי היה הדבר, משה יחידי, בכל ביתי נאמן, רעי הוא וידידי. אין שני לו, ולא שותפים, עודו בסיני נותר, ממעל לו שרפים, מחזה שדי יחזה, והם בכנפיהם מעופפים. ותידום מרים, לא הוסיפה מענה, ועיניה לאופק צופיות, אגלי דמעה נוטפים, והעם מרחוק התייצבו, עד האסף מרים למחנה. * מחבר הספר 'הפכים במקרא ובלשון חכמים'. |
|
