 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
פרדוקס המרחק ושירים נוספים
דובב לביא גיליון מס' 13 - תשע"ז - 2016/17 פרדוקס המרחק
הִגַּעְתְּ לְכָאן, עַד אֵלַי, כְּדֵי שֶׁאָחוּשׁ אֶת הַמֶּרְחָק מִקָּרוֹב. אָכֵן, מִקָּרוֹב, הָרִחוּק מִתְפַּתֵּל, מִתְאָרֵךְ, וּמִתְבַּהֵר. אֶפְשָׁר לְהַקְשִׁיב לוֹ, לְמַשְּׁשׁוֹ, אַךְ הוּא בִּלְתִּי נִתְפָּס. לֹא נִתָּן לְתַעֵד אֶת חִיּוּכֵךְ. אַתְּ נוֹטֶלֶת תְּמוּנוֹת בְּעַצְמֵךְ. תָּרָה אַחַר מוֹט טֶלֶסְקוֹפִּי שֶׁיַּעֲמִיד אֶת הַמַּצְלֵמָה הַסְּדוּקָה, כָּךְ שֶׁאַף אֶחָד לֹא יוּכַל לִשְׁלֹחַ אֵלֶיהָ יָד. שְׁמִירַת מֶרְחָק הִיא הַמַּסְלוּל הַמּוֹבִיל אֶל לִבֵּךְ. שְׁמִירַת נְגִיעָה הִיא הַדֶּרֶךְ בָּהּ אוּכַל בָּךְ לָגַעַת. אוּלַי בְּחִלּוּפֵי הַמִּשְׁמָרוֹת הַכּוֹבְעָן יַעֲלִים עַיִן. כבלי האתמול כַּבְלֵי הָאֶתְמוֹל לֹא יָעִיקוּ בִּתְנוּעַת חֶסֶר. אֲחִיזָתָם אֵינָהּ מֻרְגֶּשֶׁת בִּנְשִׁימַת יֶתֶר. בְּנַסּוֹתִי לְהֵחָלֵץ יוֹתִירוּ עֲקֵבוֹת בְּעוֹרִי. כְּכָל שֶׁאֶתְאַמֵּץ יַחְרְצוּ צַלָּקוֹת בְּגוֹרָלִי. כְּבָלַי לוֹפְתִים, אַךְ מְלַטְּפִים הָרְגָעִים בָּהֶם אָעֵז לַחְלֹם עַל חֵרוּת הִרְהוּרִים. אַף הוֹדִינִי לֹא יוּכַל לְהִשְׁתַּחְרֵר בַּעֲרֵבוּת. בַּעֲרבֹ יוֹמִי, בֶּן-חוֹרִין אֶהֱיֶה, אָז אָמוּת. מורה אל רומא צָרִים יָמִים עַל סַף מִשְׁכָּן, חוֹצְצִים צֶאֱצָא מֵחֵטְא לֹא נוֹשָׁן. בָּלִיסְטְרָאוֹת רוֹגְמוֹת מִלּוֹת אַהֲבָה, קוֹרְסִים חַדְרֵי לֵב בִּלְשׁוֹן לֶהָבָה. רֹמַח שָׁדוּף מוֹרֶה אֶל רוֹמָא, אוֹמֵר, לוֹחֵשׁ תְּפִלַּת אַל מוֹרָא. דּוֹחֵק הַזְּמַן מֶרְחַק נְגִיעָה, דּוֹרֵךְ קַשְׁתּוֹ מֵיתָר שֶׁל תִּקְוָה. טִבְלִי נוֹצָתֵךְ בְּקֶסֶת דָּמִי, הַטְבִּיעִי רִשּׁוּם מוֹעֵד עֲתִידִי. מִשְּׂמֹאל שַׁלְוָה אוֹצֶרֶת מָחָר, מִיָּמִין סוֹעֵר לִבֵּךְ מְיֻסָּר. בַּתָּוֶךְ נִצָּב אוֹבֵד אֱמוּנָה, מַשְׁלִיךְ יְהָבוֹ בְּמִשְׂחָק נְבוֹנָה. כָּל הַדְּרָכִים מוֹבִילוֹת אֶל חֶפְצוֹ. חָפֵץ לִרְאוֹתֵךְ מוֹבִילָה בְּדַרְכּוֹ. משב אביב מַשַּׁב אָבִיב מַתִּיר כַּבְלֵי אַכְזָב, מֵסִיר מִגְנֶנֶת לֵב הֶחָשׁ בְּצִפָּרְנָיו. דְּמָמָה דַּקָּה חוֹרֶצֶת כְּאֵב פְּלָדָה, אַהֲבָתִי פּוֹרֶצֶת, תָּרָה בְּדַרְכָּהּ. הָסִירִי יְהָבֵךְ, חִדְלִי מִמְּנוּסָה, הַפְנִי נָא מַבָּטֵךְ בְּמִסְדְּרוֹנוֹת תּוּגָה. אֶחֱזִי יָדִי בַּל תִּמְעֲדִי בְּסַעֲרַת רוּחֵךְ. הָנִיחִי לִשְׂפָתַי לַחְלֹשׁ בִּנְשִׁימָתֵךְ. מִלִּים שׁוֹצְפוֹת רוֹקְמוֹת אוֹר וְהֶגֵּדִים, נוֹגְעוֹת, לוֹטְפוֹת, חוֹפְנוֹת הַלְּבָטִים. תקומת קלידים מַבָּט נִתְקַל לְקוֹל תְּרוּעָה זמְַן זכִרָּוןֹ עמַָד דְמָּמָה רוּחַ שׁוֹבָב נוֹשֵׁב תִּקְוָה בְּכוּר עַצְבוּת צוֹבֵא אֶצְבַּע מָעוֹת מְמּוֹעֲנוֹת אֶל מְצוּלוֹת בִּבְרֵכַת אֶשְׁכּוֹל הַמִּשְׁאָלוֹת פְּסִיעָה מְיֻחֶפֶת בְּטוּרְקִיז חוֹלִית אֲרֻבָּה מְפֻיַּחַת בַּעֲדִי זְכוּכִית עֵינַיִם יוֹקְדוֹת בִּפְעִימָה שׁוֹעָה אֶל לֵב חוֹתֵם שְׂפַת נְשִׁיקָה כִּבְשָׁן נִשָּׂא יִקֹּם דָּמִים בִּתְקוּמַת קְלִידֵי הָאוֹהֲבִים. עלמתי בִּמְרוֹם מִגְדַּל צְרִיחַ בְּצוּרָה לָהּ עַלְמָתִי עֲקוּדָה בִּתְחוּשׁוֹתֶיהָ, חֲבוּשָׁה בְּמַחְשַׁבְתִּי פְּנִינֵי הַזְּמַן אוֹזְלִים בִּנְפֹל שְׁאוֹן הַקּוֹל חוֹצְבִים עָתִיד דּוֹמֵם בִּירֵחַ הָאֶתְמוֹל מִלּוֹתֶיהָ מִתְחַשְּׁלוֹת בְּמֵחוּשֵׁי הַלֵּב חוֹלְשׁוֹת עַל חֻלְשׁוֹתֶיהָ, עוֹרְמוֹת מֵהַכְּאֵב צַמֶּרֶת זִכָּרוֹן מְעַטֶּרֶת צַוָּארָהּ צָרָה מֵהָכִיל מִקְוְאוֹת אַהֲבָתָהּ שִׁירָהּ צוֹרֵב בְּלַהַב, וְאֵין הִיא עֲמֵלָה הֲיֵש בָּהּ עֹז לַחְמֹל עַל עֶלֶם עוֹלָמָהּ? אהבת אמת אַהֲבַת אֱמֶת. אַהֲבַת הַמֵּת. מֵת אוֹהֵב. מִתְאַהֵב. מְתַעֵב. אֵין אַהֲבָה עַזָּה כַּמָּוֶת. הָאַהֲבהָ כמַָּּותֶ. עוֹקֶרֶת הֵלֶךְ מַחְשָׁבָה, חוֹתֶמֶת נֶצַח בְּדַקָּה, סוֹפֶדֶת כְּאֵב הָאַכְזָבָה, חוֹצֶבֶת מֶלֶל מַצֵּבָה. מתנקשת מִתְנַקֶּשֶׁת מִתְנַשֶּׁקֶת, מְעַנֶּגֶת קָרְבָּנָהּ בְּדַל שְׂפָתַיִם מְלַטֶּפֶת, בְּקִרְבָּהּ בּוֹעֵר דָּמָהּ. בְּמִלִּים מְתַקְתַּקּוֹת מְקָרֶבֶת רִקָּבוֹן שְׁאוֹן הָעֶצֶר מְתַקְתֵּק עַד אֲשֶׁר יוֹרֶה פִּגְיוֹן. לֹא תַּרְפֶּה, תִּנְעַץ טְרָפֶיהָ בִּבְשׂוֹרַת הַבְּשָׂרִים תַּאֲוָה לְנִקְמוֹתֶיהָ, אֵין לָהּ חֵפֶץ בְּדָמִים. חן המסתורין הַמִּסְתּוֹרִין מוֹשֵׁךְ, אַךְ מִמֶּנִּי מַרְחִיקֵךְ בְּעוֹדִי נוֹלָד מֵחָדָשׁ בְּמִסְתּוֹר שִׁירַי. כְּאֵשֶׁת חָתוּל אַתְּ נֶאֱחֶזֶת בְּצִפָּרְנֵךְ בְּפִסַּת מֵידָע שֶׁאֵינָהּ חוֹשֶׂפֶת פָּנַי. בְּקוֹל הַקַּרְיָן מוֹצֵאת אַתְּ טַעַם אַךְ בְּאַנְקוֹל נְדָרַי רַק טַעַם לִפְגָם. מְפַזֶּרֶת מָזוֹר בִּגְבִיעַ הַיִּסּוּרִים חֲפֵצָה בְּקֶשֶׁר הַצְלָפוֹת בַּמַּרְתְּפִים. הַכָּחֹל נִצְבָּע לָבָן וְהַשָּׁחֹר כִּשְׁזִירָה זְהוּבָה בְּמִשְׁוָאָה בָּהּ זֶהוּת מְהַוָּה תְּנַאי פְּתִיחָה. לֹא נוֹתַר אֶלָּא לְהַכּוֹת עַל חֵטְא קִדּוּשׁ שְׁמִי הַמְּחַלֵּץ מִלּוֹתַיִךְ אַךְ מַרְדִּים לְבָבִי. שירציו שִׁירָה נְטוּלַת הִגָּיוֹן מְסֻכֶּנֶת לַצִּבּוּר, שֶׁהֲרֵי יָדוּעַ הַדָּבָר שֶׁאֵין בָּהּ דְּבַר יֶדַע. מִלִּים פּוֹנוֹת לָרֶגֶשׁ הֵן בְּסַךְ הַכֹּל דִּבּוּר, מְסִיתוֹת אֶת הֶהָמוֹן בִּנְגִינַת דִּבְרֵי בֶּלַע. שִׁירָה אֵינָהּ יוֹצֶרֶת, כִּי אִם מְעַוֶּתֶת מְצִיאוּת, מְשַׁלְהֶבֶת הִיא דִּמְיוֹן וּמְמִיתָה אֱמֶת. מִלִּים נוֹבְעוֹת מִלֵּב, נְשָׁמָה הֵן מַחְרִיבוֹת, וְאַפְּלָטוֹן אַף יְאַשֵּׁשׁ הִגָּיוֹן זֶה בְּהֶחְלֵט. אַךְ כְּשֶׁבַּכִּכָּר יַעֲלוּ שִׁירַי עַל הַמּוֹקֵד, אֵפֶר מִלּוֹתַי יִצְרבֹ אִישׁוֹנֵי שֶׁקֶר. יוֹתִיר בִּבְשַׂר יַדְעָן אוֹת קַיִן מְבוֹדֵד, שֶׁלֹּא נִתָּן לְהָסִירוֹ בִּקְנוּנְיַת סֵתֶר. |
|
