לימודים - ההיבט הרוחני בתפקיד הרופא

"אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת והובא אל אהרון הכהן או אל אחד מבניו הכהנים. וראה הכהן את הנגע בעור הבשר....נגע צרעת הוא, וראהו הכהן וטמא אותו'" (יג, ב-ג)".

הצרעת המופיעה בתורה בפרשת תזריע-מצורע אינה דומה לצרעת הרפואית (הלפרה) המאופיינת בפגיעה עצבית המלווה בחוסר תחושה של קצוות הגוף (אצבעות ידיים, רגלים, אף ואוזניים) וכיום יש לה טיפול. הצרעת בתורה גם אינה מחלה גופנית הקשורה לעור למרות שהתסמין (הנגע) מופיע על פני העור. הראיה שמופיעה גם בבתים ובבגדים. גם המטפל והמאבחן אינו הרופא אלא הצרעת נמצאת בסמכותו הבלעדית של הכהן והוא היחיד שמאבחן אותו לטמאו או לרפאו ולטהרו.

מהי הצרעת והנגע שבעור? ומה ניתן ללמוד כרופאים מהאבחון ומהטיפול של הכהן?

מדרש תנחומא סימן ד', מבהיר שהצרעת באה על י"א דברים:

"הנגעים באים על האדם והם: עבודה זרה וחלול השם, גנבות, לשון הרע, עדות שקר, דיין המקלקל את הדין, שבועת שווא, הנכנס בתחום שאינו שלו, החושב מחשבות שקר, המשלח מדנים בין אחים ועין רעה".

אנו למדים שמדובר בהתנהגויות מוסרית פגומות ועל הכהן לאבחן במה בדיוק חטאו של האדם ולגרום לו להתחרט ולשוב ממעשיו וממידותיו הרעים. לכן רש"י מפרש שנאמר פעמים, "וראה הכהן", "וראהו הכהן", על הכהן להסתכל בו, בתוכו, במידותיו, בהתנהגותו ולאבחן באיזה מן הדברים מקולקל וזה עיקר עבודת הכהן. גם שאר הפרשנים מדגישים את מקור הנגע במידת לשון הרע, הגאווה, ההתנשאות ועין רעה.

מהיכן יודע רש"י שהראייה של הכהן היא לא רק את הנגע אלא גם את מצבו של האדם? לומדים זאת שהכהן יכול לטמאו מיד, אך במצבים מיוחדים כגון שהוא חתן נותנים לו דחיה של שבעת ימי משתה ואם הוא עולה לרגל נותנים לו כל ימות הרגל, מתחשבים בו.

מה המשמעות בבחירת העור כמקום הופעת הסימפטום של נגע הצרעת?
העור הוא האיבר העוטף את האדם שתפקידו לשמור עליו ממזיקים ומזיהומים חיצונים. בשכבת העור קיימים חיישנים עצביים הרגישים לחום וקור, לכאב ולעונג. קיימות בלוטות זיעה המווסתות ושומרות על חום גוף תקין. קיימים כלי דם המתרחבים ומצרים לפי תנאי מזג האוויר החיצונים ולפי צרכים פנימיים של הגוף. כל אלה נועדו לתווך בין פנים וחוץ ולשמור על האיזון הפיזיולוגי של גוף האדם. עור האדם משמש גם ככלי תקשורת חיוני עם הסביבה החברתית שמסביבנו. לחיצת היד היא דרך תקשורת מקובלת וכן ליטוף, חיבוק ובנית זוגיות. תחושות נפשיות של פגיעות ובושה, כעס ורוגז יבואו לביטוי בעור (סומק וחיוורון). אם כך, תפקודה התקין של שכבת העור בהעברה ובתיווך בין המסרים הפנימים והחיצונים היא חיונית לתפקוד הפיזי, הנפשי והחברתי של האדם. לכן משמעות הפגיעה (הנגע) במיקום ובצומת הזאת (רקמת העור) של העברה ותיווך המסרים היא קריטית ומשפיעה על חיותו הגופנית, הנפשית והחברתית. בהבדל משאר התסמינים (הסימפטומים) הנחבאים באיבריו הפנימים והניתנים להסתרה, הפגיעה בעור היא חיצונית וקשה להסתירה. מדובר בתסמין בולט ומתריס, מטריד ביום\לילה, מעורר תחושות לא נעימות ואי שקט ובדרך כלל מופיע לתקופת זמן לא קצרה.

הפגיעה בעור מלווה בתחושה של סגירות, חסימה והפנמה שלא מאפשר להעביר מסרים\תחושות\רגשות שהגוף מעונין להעביר והם נתקעים בסגירותו ובפנימיות הגוף ופוגעים באברים נוספים ומחמירים את הנגע. לעיתים התחושה היא הפוכה שנפרצה הפרטיות, השמירה האינטימית הצמודה וכל הסודות נחשפים לעין כל.

תרגום אונקלוס, על התורה, קורא לנגע הצרעת "סגירו" מלשון סגור, מכוסה. הנגע עוצר את האדם וגורם לו לחשוב היכן טעה, במה שגה. גם החשיפה של הנגע מאידך גורמת לאדם לשאול ולעשות חשבון נפש.

בשבוע של פרשת הצרעת הופיע באקראי מאמרם של רומן ואלפרן בעיתון של החברה הרפואית האמריקנית לרפואת העור (1) ((JAMA Dermatology Practice. Return to the Soul May 2017 Spirituality in Dermatology

המאמר מדגיש את חשיבות הכנסת ההיסטוריה הרוחנית בתוך הפרקטיקה הרפואית של רפואת העור.

המחברים מביאים דוגמאות של מחלות עור הגורמות להשלכות חברתיות, רגשיות ונפשיות המשפיעות על איכות החיים של האדם כגון (מחלת הפסוריזיס והקשר החברתי, האקנה אצל נערים\ות מתבגרים ודימוי הגוף, וסרטני עור המאיימים על החיים). המאמר ממליץ לבצע הערכת הרקע הרוחני של המטופל בנוסף להערכה של הגוף, הסביבה החברתית והנפש. הערכה הרוחנית מאפשרת לרופא להבין החלטות רפואיות של המטופל ולתת טיפול מיטבי.

בעבודתי הקלינית היום יומית עם מטופלים זקנים (גם עם צעירים) אני שומע תלונות מרובות ורואה נגעים שונים ברקמת העור שבחלקם ניתנות להסבר ולאבחון ובחלקם נשארים ללא אבחנה ומענה. כיום במחלקה כ 5 חולים עם תסמינים של נגעי שלפוחית שאובחנו כבולוס פמפיגואיד.

רבות מהתלונות הגופניות (סומטיות) עליהן מתלוננים המטופלים נובעות ממצבים נפשיים או חברתיים. על הרופא לזהות ולאבחן תלונות הנובעות מקונפליקטים לא פתורים בין בני זוג או עם ילדים, במקומות עבודה, כתוצאה מאובדניים הקשורים לגוף, למעמד החברתי והכלכלי המתורגמים לתלונות בגוף. מצבים הנובעים מבדידות והסתגרות, מחוסר תקוה, מרגשי אשמה, מכעסים ותסכולים ומחוסר משמעות ומטרה בחיים.

מחלות פסיכו-סומטיות רבות מתבטאות בקוצר נשימה, התעלפות, כאבים בחזה ובפריחות ונגעים מסוגים שונים על פני העור. מחלות אוטו-אימונות, בהן הגוף מיצר נוגדנים כלפי מרכיביו שלו, כולל רקמת העור, מופיעות פעמים רבות בקליניקה הרפואית.

כאן נכנסת גישתו הכוללנית של הכהן המאבחן והמטפל בנגע בצורה המיטבית, דרך ההיבט הנפשי (אישיותי), החברתי והרוחני.

האם הרופאים של ימינו יכולים ללמוד מהתנהלות הכהן של ימי המקרא ולהיטיב את הטיפול בחולים ובסובלים של ימנו?

התשובה היא כן. הסמכות, הכישורים והיכולת קיימים. היסטוריה רוחנית ניתנת ללקיחה אף במהלך ביקור קצר במרפאה. ניתן להשתמש בשאלון קצר הנקרא FICA המודד את הימצאות האמונה\רוחניות, חשיבותה להחלטות רפואיות, תמיכת הקהילה והפניה לגורם המטפל (2-3).

הביטוי הרוחני הוא מציאת משמעות, מה חשוב למטופל בחיים ולשאוף אליו. אנשים שאבדו משמעות בשעה שיצאו לפנסיה ואז הופיעה תחלואה ותסמינים בעור.

המלצות:
לחדד את הכרת הטוב והראיה האופטימית של החיים בכל מצב. לשאוף למעורבות בקהילה דרך נתינה והתנדבות. לתת למטופל ביטחון ברופא שיעמוד לצדו וימנע סבל ויכבד את רצונו.

לראות את האדם העומד מאחורי התסמין (הנגע) בהקשבה אמפטית, נוכחות, הסתכלות ישירה בגובה העיניים תוך ראיה לעומק. לשלול גורמים גופניים הנותנים נגעים דומים וחתירה למציאת גורמים נפשיים, אישיותיים, חברתיים ורוחניים העלולים להיות המקור של הבעיה.

לשמור על איזון ופיוס בין צרכי הגוף, הנפש, הצד החברתי והרוחני של האדם.

עין טובה כלפי האחר וכלפי האדם עצמו.

הפרשן "באר משה" מבאר שהמילה 'נגע' בחילוף אותיות נהפכת לענג (תלוי היכן תשים את העין הטובה).

יש לעבוד על המידות לפי שיטת הרמב"ם במיצוע (ממוצע) של המידות.

בתורת הקבלה ה'נגע' מלשון נגיעות (אינטרסים), צא מה-'אני' מעצמך ל-'אין' (בחילוף אותיות) זה יקל עליך ותראה את האחר.

הרופא של ימינו, יהיה באישיותו מקצת פסיכולוג, רב, עובד סוציאלי, תומך רוחני וירד לנבכי הנפש של המטופל הסובל.

ביבליוגרפיה
1. Roman and Elpern Spirituality in Dermatology Practice. Return to the Soul JAMA Dermatology May 2017
2. Puchalski CR, Romer AL. Taking spirituality history allows clinicians to understand patient more fully. J Palliat Med, 2000;3:129-137.
3. Jaul E, Zabari Y, Brodsky J. (2014). Spiritual background and its association with the medical decision of DNR at terminal life stages. Archives of Gerontology and Geriatrics.58: 25-29.