שלשה שירים

שולי ביטון

גיליון מס' 15 - תשע"ט - 2018/19

פַּשְׁטוּת
אֲנִי נִזּוֹנָה
מִמַּבָּט שֶׁל הֶלֶךְ
מֵעֵינַיִם חוֹמְקוֹת
גּוֹנְבוֹת רֶגַע
מִחִיּוּךְ עַצְמִי
מִמִּלָּה נִרְמֶזֶת
מִמַּגָּע סְתָמִי לֹא מְכֻוָּן
מִצְּחוֹק שׁוֹבֶה
עַד דְּמָעוֹת
וּמִכָּל אָדָם שֶׁלְּרֶגַע
חָשׁ אֶת הָרוּחַ
הַמְּאַחֶדֶת אוֹתוֹ
עִם זֶה שֶׁבְּרָאוֹ בְּצַלְמוֹ
אֲנִי נִזּוֹנָה
מִן הַמֻּפְשָׁט
שֶׁנִּזּוֹן מִן הַפַּשְׁטוּת
שֶׁבְּעֶצֶם קִיּוּמוֹ
מִן הַלֹּא מוּבָן
וּמִן הַנִּסְתָּר
הֲכִי גָּלוּי
שֶׁמְּבַקֵּשׁ לְהִוָּלֵד
וּלְהַשְׁאִיר עֲקֵבוֹת.


גַּעְגּוּעַ
כְּמוֹ לְחִישׁוֹת קְטַנּוֹת
הַבּוֹקְעוֹת מִתּוֹךְ גַּעְגּוּעַ
כֵּן גּוֹנֵי תְּשׁוּקָתִי מִתְקַדְּשִׁים
בִּמְשִׁיכוֹת מִכְחוֹל עַל כַּן גּוּפְךָ
לְלֹא הֲסָחוֹת דַּעַת.


הַקְשָׁבָה
אֹזֶן שֶׁנּוֹאֲשָׁה מִלְּבַקֵּשׁ מִלִּים
לֹא תַּבְדִּיל בֵּין מַכְאוֹבִים
וּכְכֹל שֶׁתִּתְרַחֵק מֵעַצְמָהּ
תַּרְחִיק עָצְמָתָן מִמֶּנָּה.