לדף ראשי
לתוכן הגיליון
"סימורג - ציפור האש" * רומן מאת בן-ציון יהושע
צביון, ירושלים 2018, 432 עמ'. חוה נתן-צוטרין גיליון מס' 15 - תשע"ט - 2018/19 ספר ייחודי ועשיר עלילה, כשם שהסופר בן-ציון יהושע יודע לכתוב. בכישרון, בחכמת רגש וידע הוא משכיל להעביר סיפור מרתק. הקורא חש בפעימות הלב של גיבוריו, חוויותיהם והמיית נפשם בתהפוכות חייהם.
בעת הקריאה בספר – המילים, הביטויים, המראות הַחַיּוֹת ותמונות הצבע נטמעים בנקודת הַפְּנִים של הקורא שגומע לתוכו את המסופר בעלילה, מתפעל מהניסוח הלשוני וכשהוא מעמיק בתוך הסיפור, נחשפת בפניו קהילה יהודית קטנה וקדומה בהראת שבאפגניסטן, המשמרת בקנאות את מנהגיה ואת אמונתה. הקהילה מתמרנת חיי הישרדות בתנאים קשים של מחסור, טבע מתנכל וסביבה מוסלמית עוינת, שבה מתגלים כמה מהם כאנוסים לאסלאם, המשמרים בסתר חלק ממנהגי היהדות מתוך ידיעה העוברת דור אחרי דור כי במקורם הקדום הם צאצאי עשרת השבטים האובדים, שגלו מארצם ונטמעו בעולם המוסלמי. סיפור חייו של אלישע-חי, הגיבור המרכזי בספר, מתואר בתהפוכות חייו, בריחתו מפני נישואי בוסר כפויים. גלגוליו, כשברקע מסעותיו הקשים בגוף ונפש במדבריות דרך המשי, כשבאמתחתו הוא נושא את עצמות אביו שלא פגש מעולם. האב הרוכל הנודד נרצח על-ידי שודדי דרכים בעוד אמו נושאת אותו ברחמה. לאחר שפגש את אביו פנים אל פנים, משאת נפשו של אלישע חי היא להביא את עצמות אביו לקבורה בהר הזיתים. אישיותו והתבגרותו התחשלו בבית הספר של החיים. אלישע-חי חוֹוֶה שינויי אישיות, זיוף זהות ושמות מושאלים המשמשים לו למסכה. בהגיעו לחיפה המנדטורית, חייו עוברים טלטלה. מצפונו נקי כי הוא חדל להשתמש בו. הוא שם נר לרגליו את השקר ואת העורמה, תאוות בצע ותאוות יצרים. בשיא מעמדו ועושרו הוא גם מתכחש למשפחתו המבקשת לעלות ארצה. הוא קרוע בין סוציאליזם לקפיטליזם. הוא מעריץ את השלטון הבריטי בארץ ישראל ומפיק ממנו את המרב. מאידך גיסא, הוא מושיט סיוע למחתרות לח"י ואצ"ל, כשבתווך הוא נסחט ע"י אנשי ההגנה במדינה שבדרך. צאתם של הבריטים מהארץ ממיטה עליו אסון והוא מידרדר ממרומי פסגת הכרמל אל שאול תחתיות. הגיע הקץ לזיוף, להעמדת הפנים, לזהויות השאולות. אלישע-חי, היורד מנכסיו, חוזר לשמו המקורי ולמקור זהותו האמתית כשגלגל חייו מתהפך. הקורא חש את ריגשת הדמויות בפן האנושי שבספר, אלה מתעלים ואחרים מידרדרים במורדותיו. הספר מכיל מסכתות חיים יוצאות דופן הדואות על כנפי הסימורג, עוף החול, הפניקס, שלה שמונה אלומות אור: אהבה, מסירות, נתינה, רטט, יצירה, הגנה, ארציות ומסע. ציפור האש, שקמה לתחייה מתוך האפר, היא סמל מטאפורי המשרה תקוות חַיּוּת, שבה כל מרכיבי תופעות אנוש, מאווייו חדלונו ותחייתו מחדש, תהליך ייחודי בעולמנו היהודי על תהפוכותיו ושרידותו. שפתו של הסופר בן-ציון יהושע היא רהוטה ושורשית, עשירה במיתוסים, פתגמים, משלים, שירים, טעמים, מאכלים, צבעים, ריחות ומנהגים. תיאוריו הם תמונות חיות, המביעות את הפשר, וקובעות את המשמעות. נכנסתי לתוך עלילות הספר בלב פועם כמו הייתי חלק מהסצנות. מעטים הספרים בסיפורת העברית, שהם עשירי עלילה כמו 'סימורג-ציפור האש'. מעטים כמותם נכתבו בעשורים האחרונים. לא ניתן לכתוב מסכת חיים בראייה שלמה שכזו, אלא בהשראה של גלגולי חכמת דורות שנתקבלו במסורות אישיות וחברו לזיכרון הקולקטיבי. סביר להניח, שהם הועברו והתגלו ליחידים בין השמשות. |
|