לדף ראשי
לתוכן הגיליון
אגדת הברבור
שירי ילדים למבוגרים שושנה אידל גיליון מס' 16 - תש"פ - 2019/20 אגדת הברבור
בְּיוֹם אֵין כְּפוֹר, בְּיוֹם לֹא סַגְרִיר נָדַד לוֹ בַּרְבּוּר גֵּאֶה וְתָמִיר אֶל הָאֲגַם כְּפַעַם, אָרוֹך צַוָּאר מִכָּל עוֹף וְצִיפּוֹר הוּא הָלַך, כִּסְפִינַת מִפְרָשׂ צְחוֹרָה הוּא שָׁט, שָׁלֵו וּמָהִיר, שׁוֹבָל שֶׁל נְהָרָה וָגִיל הוֹתִיר יוֹפְיוֹ, קֶרֶן פָּז זְהוּבַת מַרְאוֹת הִשְׁתַּקְּפָה בִּמְעוּפוֹ בִּשְׁמֵי צָהֳרַיִם, תְּנוּעָתוֹ הָיְתָה אֲצִילִית כִּפְלַיִם, וּכְּשֶׁכִּסְתָה שִׁכְבָה שֶׁל קֶרַח דַק אֶת פְּאַת הָאֲגַם, הוּא הֵעֵז וְצָעַד, וְלֹא מָעַד, נִדְהָם, יִפְעַת יוֹפְיוֹ הוֹפִיעָה לְעֵינָיו בַּמַיִם, הוּא מִשָׁם עָף, כָּנָף אֶל כָּנָף, לִפְגוֹשׁ חָבֵר וְיַחַד לַשׁוּט, לְהִתְחַבֵּר, וְלִהְיוֹת הוּא עַצְמוֹ עֲדַיִן. בְּחֹדֶשׁ חֶשְׁוָן עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן הַצִּפּוֹר הַיּוֹנָה בְּהֶמְיַת לֵב עוֹנָה לְכָל מַשָּׁב חֲלוֹם בְּהִנְהוּן, חִנְחוּן מַמָּשׁ, טוֹב לִי כָּאן, לֹא אֶשְׁאַל לְאָן לְהַרְחִיק נְדוֹד, פֹּה בִּשְׁבִילִי, פּוֹרֵחַ פֶּרַח, בַּיִת שֶׁלִי, כַּמָה טוֹב שֶׁהַסְּתָו עוֹד לֹא חָלַף, עָלֶה מוּזְהָב אֶת הַכַּר הַיָּרוֹק מֵאִיר, לִי עָלֶה נוֹשֵׂא אֶת יְפִי הַגַּן בִּשְׁלַל צִבְעֵי אִילָן. בַּחֹרֶף דְּגֵי עֲנָנִים שָׁטִים בְּיַם שָׁמַיִם, עוֹד מְעַט שֶׁמֶשׁ וַעֲרָפֶל יַקִּיפוּ אוֹתָם בִּמְחוֹל הַשְּׁנַיִם, גְּלִימָה אֲפוֹרָה דְמוּיַת נוֹצוֹת תִּדְאֶה קַלוֹת, עַנְנֵי עֲרֵמוֹת כְּבֵדִים יַקְדִּימוּ רַעַם וּבְרָקִים תִּזְמוֹרֶת הַחֹרֶף בָּרָקִיעַ תַּשְׁמִיעַ קוֹל תּוֹף וַחֲצוֹצְרָה, וְטִפּוֹת גֶשֶׁם בַּזְכוּכִית תְּרַגֵּשְׁנָה, תָּבֶאנָה לָנוּ בְּרָכָה, גַּם בַּשֶּׁקֶט, גַּם בַּסְּעָרָה. הַגֶּשֶׁם הַגֶּשֶׁם הַיּוֹרֵד כְּמָסָך דַּוְקָא מַזְכִּיר דָבָר נִשְׁכַּח, טִפּוֹתָיו צְלוּלוֹת כָּל כָּך, הֵן יוֹרְדוֹת אַחַת אַחַת, לִפְעָמִים מַהֵר, לִפְעָמִים לְאַט, הֵן בְּטוּחוֹת כָּל כָּך, הֵן תַּגַעְנָה לְיַעַדָן הַחֵל מִן הֶעָנָן וְעַד לַדֶשֶׁא, לַפֶּרַח, לַאִילָן הַמְּצַפִּים לוֹ בְּבוֹא הַזְּמָן, וַאֲנִי מִתְבּוֹנֵן וּמִתְפַּעֵל, הַגֶּשֶׁם הוֹפִיעַ לְאַחַר עֲרָפֶל, אֵיזוֹ הַפְתָעָה! הַעוֹלָם נוֹשֵׁם נְשִׁימָה חֲדָשָׁה וּמְחַכֶּה לְעוֹד מַתָּנָה. עוֹד מְעַט תּוֹפִיעַ קֶרֶן שֶׁמֶשׁ, וְקֶשֶׁת תִּזְרַח, תַּקְסִים מִבַּעַד לַטִפּוֹת בְּכָל שִׁבְעַת הַאוֹרוֹת, אָז יִהְיוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ חָתָן וְכַּלָה כְּמוֹ בִּבְרֵאשִׁית, בַּהַתְחָלָה. רֵיחַ הַגֶּשֶׁם נְשִׁימַת הַגֶּשֶׁם לִטְפָה אֶת תַּפּוּחֵי-הַזָּהָב, אֶת עֲלֵי הַהֲדַס, נִסְפְּגָה בּכָל תָּא, כֹּחַ שָׁמוּר בְּתוֹכָם, רַעֲנָן, כָּל מָה שֶׁאוֹתָם הִפְעִים פָּצַח בְּרִנָה, רָקַד בַּאֲוִיר, אֶת הַמֶּרְחָב הִסְעִיר, נִחוֹחַ שׁוֹשַׁנִּים וּדְבַשׁ חָרִיף אֶת הַגִּנָּה וְאֶת לִבִּי הֵצִיף כְּשֶׁהַגֶּשֶׁם נָגַע בּכָל עֵשֶׂב וּפְרִי וְאָמַר לָהֶם גְּדַל וּפְרַח, וְאֶת שִׁירַתְךָ הַצְמַח, כִּי שִׁירַתְךָ הִיא גַּם שִׁירָתִי. בַּקָשַׁת הָאָבִיב הָאָבִיב מְבַקֵּשׁ אֶת כְּלִיל הָחֹרֶשׁ הַכּוֹבֵש, אֶת תִּפְרַחְתוֹ הַזּוֹהֶרֶת בַּשֶׁמֶשׁ הַסְּגוּלָה בַּצֵל, אֶת הַרִחוּף הַמְמַלֵּל בֵּינוֹת עַלְעָלִים, אֲפוּנָה רֵיחָנִית, שַׁלְוָת הַמַּרְגָּנִית, כָּל הַשִּׂיחַ הַמִּתְנוֹעֵעַ וְרוֹגֵעַ, לִהְיוֹת כָּל הַשָּׁנָה. וְטֶבַע, טָבוּעַ בּוֹ פֶּלֶא, יוֹדֵעַ אֶת סוֹד הַתִּפְאֶרֶת, שָׁב מִדֵי עוֹנָה כַּוֶרֶד. כַּפְּרִיחָה, נְסִיכַת הַגִּנָה, שָׁב. מָחוֹל בִּשְׂפָתַי מְחַיֵּך סוֹד, בְּרִיסַי מְעַפְעֵף רִקּוּד נִצוֹד בְּתוֹכִי, נִצוֹץ מִשְׂחַק, מָעוֹף בָּרוּר, חַג לִי, אֲנִי חָגָה סָבִיב, כַּמָה מַלְהִיב! יַדַי מְרַמְזוֹת כִּווּנִים, רַגְלַי מְנַתְּרוֹת בְּקֶצֶב מִבִּפְנִים, אֵינִי זְקוּקָה לִרְאִי כְּדֵי לְהָבִין אֶת עַצְמִי, אֲנִי מְאַלְתֶרֶת הַפְתָּעוֹת שֶׁל תְּנוּעוֹת לַגֹבָה שֶׁרוֹצֶה גַּם בָּרֹחַב לִנְגוֹעַ, לִי מָחוֹל חָדָשׁ, מְסַקְרֵן, יָבוֹא יוֹם וְהַמִתְבּוֹנְנִים יַבִינוּ גַּם הֵם אֶת רִמְזֵי הַחֵן. הַצּוּפִית צוּפִית, צִיפּוֹר שֶׁל כְּחֵלֶת, סְגוּלַת תּוֹחֶלֶת, לוֹגֶמֶת בְּחֶדְוָה, קָשׁוּבָה לָשֶׁקֶט, וּלְקוֹל אִוְשָׁה קַלָה מִתְעוֹפֶפֶת, וְחוֹזֶרֶת, כְּנָפֶיהַ מְגָלוֹת, מְסַפְּרוֹת עַל לֵב לִבָּהּ הַבּוֹטֵחַ, סוֹד הַיּוֹפִי הַזּוֹרֵחַ. פַּרְפָּר קָטָן פַּרְפָּר קָטָן, מַצְמִיד כְּנָפַיִם וְנָם כֹּה קָטָן בַּעֲרִיסַת אוֹר יָרֵחַ וּכְחוֹל שָׁמַיִם, הוּא נֵעוֹר וְנָע לְתוֹך הַחֶדֶר, וְלֹא רוֹגֵעַ. בְּאֵין תֵּאוּר חוֹשֵׂף אֶת הָרִקְמָה הַעֲדִינָה הַמְּקַשֶּׁטֶת אֶת כְּנָפָיו – הוּא נֶעֱלָב, עַד קֶרֶן אוֹר לוֹ בַּתְכֵלֶת רוֹמֶזֶת כּוֹכָב שֶׁלְךָ – חֵרוּת לַתוּר וְלִמְצוֹא, לַחְתוֹר, אֶל אוֹר יְלַבֵּב אֶת כְּנָפֶיךָ גַּם צוּף תִּמְצֶה סְבִיבֶךָ. הִתְגַּבְּרוּת בַּרְוָז נוֹעָז עַל שְׂפַת נָהָר הֶחְלִיט לְשַׁפֵּר כְּאָז אָת הַיּוֹם וְהַמָּחָר, וְחָשַׁב וְחָשַׁב, כָּל נְגִיעָה בַּמַּיִם הִתִּיזָה לוֹ עַד אָזְנַיִם, אַךְ רַעְיוֹן מָצַא, וְהִתְרַצָּה עַד מְאֹד. הֵן אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת גָּבוֹהַ מִן הַדְּבָרִים כְּאַחַד הַגִּבּוֹרִים, וְלֹא לְהִסָּחֵף עַד כְּאֵב בַּסִּפּוּרִים, לִשְׂחוֹת כְּנֶגֶד הַזֶּרֶם בִּתְנוּעָה חֲדָשָׁה, כְּמוֹ בְּטֶרֶם סָפֵק וּתְהִיָה, לְטַפֵּס אָל מְקוֹר הַתִּקְווֹת, לְהַגִּיעַ אֶל מַעְיָן נִסְתָּר בְּמַעֲלֶה הַנָּהָר, מַעְיָן שֶׁהַכֹּל בּוֹ אֶפְשָׁר. |
|