לימודים - מוטיב הכיסופים בסיפור של ר' נחמן

מוטיב הכיסופים האינסופיים עובר כחוט השני ברוב סיפוריו של ר' נחמן : נערה משתוקקת לבן זוגה, בן מלך נכסף למלכותו, חסיד מתגעגע לצדיק האמת, המלים "געגועים", כיסופים" ו"השתוקקות" מופיעות פעמים אין ספור בספרי הליקוטים שלו, ובייחוד בשיחותיו הקצרות, ואולם הגילוי הברור ביותר של האמונה הוא כמיהתו של האדם לאלוהים, כך אירע בחייו של ר' נחמן עצמו, כמתואר בספרי ר' נתן, וזה גם עיקר חיי האמונה שביקש ר' נחמן להקנות לחסידיו, בעקבות דימויי הגלות וכיסופי הגאולה, המאכלסים ומגוונים את ספרות הקבלה, הגה ר' נחמן עולם מלא געגועים, עולם שבו כמיהתו של האדם לחזור לאלוהיו אינו אלא חלק מערגון כמוס הגדול מן האדם עצמו, תיאור נוקב ביותר של ערגה זו, שהוא אחת מפניני הספרות היהודית, אנו מוצאים במשל הלב והמעיין של ר' נחמן, המובא בסיפורו "מעשה בשבעה קבצנים":

‏

ויש הר, ועל ההר עומד אבן, ומן האבן יוצא מעין, ‏וכל דבר יש לו לב, וגם העולם בכללו יש לו לב, וזה הלב של העולם הוא קומה שלימה, עם פנים וידים ורגלים, אבל הצפורן של הרגל של אותו הלב של העולם הוא מלובב יותר מלב של אחר.

‏וזה ההר עם האבן והמעיין הנ"ל עומד בקצה אחד של העולם, וזה הלב של העולם עומד בקצה אחר של העולם, וזה הלב הנ"ל עומד כנגד המעיין הנ"ל וכוסף ומשתוקק תמיד מאוד מאוד לבוא אל אותו מעין, בהשתוקקות גדול מאד. וצועק מאוד לבוא אל אותו המעיין, וגם זה המעיין משתוקק אליו.

‏וזה הלב יש לו שתי חלישות: אחת כי החמה רודפת אותו ושורפת אותו (מחמת שהוא משתוקק ורוצה לילך ולהתקרב אל המעיין), וחלישות הב' יש לו להלב מן גודל ההשתוקקות והגעגועים שהוא מתגעגע וכוסף תמיד ‏ומשתוקק מאד בכלות הנפש אל אותו המעיין וצועק וכו' כנ"‏ל, כי הוא עומד תמיד כנגד המעיין וצועק ומשתוקק אליו מאד כנ"‏ל.

‏וכשצריך לנוח קצת שיהיה לו אריכות הרוח קצת, אזי בא ציפור גדול ופורס כנפיו עליו ומגין עליו מן החמה, ואז יש לו ניחא קצת, וגם אז, בשעת ניחא הוא מסתכל גם כן כנגד המעין ומתגעגע אליו. אך מאחר שהוא מתעגע אליו כל כך, מפני מה אינו הולך אל המעין ? אך כשרוצה ‏לילך ולהתקרב אל ההר, אזי אינו רואה השיפוע ואינו יכול להסתכל על המעיין, ואם לא יסתכל על המעין אזי תצא נפשו, כי עיקר חיותו הוא ‏מן המעיין וכשהוא עומד כנגד ההר אזי הוא רואה ראש השיפוע של ההר ‏ששם עומד המעיין, אבל תיכף כשילך ויתקרב אל ההר אזי נעלם מעיניו ‏ראש השיפוע (וזה מובן בחוש), ואזי אינו יכול לראות המעין ואזי תצא נפשו חס ושלום,

‏וכשזה הלב היה מסתלק חס ושלום, אזי יתבטל כל העולם כולו, כי הלב ‏הוא החיות של כל דבר, ובוודאי אין קיום בלא לב, ועל כן אינו יכול לילך אל המעין, רק עומד כנגדו ומתגעגע וצועק.

‏
"לב העולם" סמל מורכב הוא; אפשר לומר שהוא מייצג בעת ‏ובעונה את השכינה, את צדיק האמת (שהוא לב דורו) ואת נשמתו של כל אדם הנכסף לאלוהים. ‏ואולם תהא המשמעות המודגשת אשר תהיה - מה שמתגלה לנו במשל הזה הוא התוכן הרגשי של האמונה לפי תפיסתו של ר' נחמן, ביסוד אמונתו מונחת תחושה עזה של תשוקה פצועה המתבטאת בכיסופים נצחיים לקרבה שאינה יכולה להתממש. כאן שוב מזכיר לנו ר' נחמן את בני דורו במערב, המשוררים הרומנטיים; תשוקות של אהבה גואות בו כבהם, אלא שמושא אהבתו נשאר עומד למרחוק.

ערכים קשורים באנציקלופדיה דעת: נחמן מברסלב