ראיתי שהעולם שבור

בלפור חקק

גיליון מס' 17 - תשפ"א - 2020/21

עַד אָז חָשַׁבְתִּי שֶׁהַכֹּל זָהָב.
בֹּקֶר אֶחָד קַמְתִּי אֶל יוֹמִי
וְרָאִיתִי שֶׁהָעוֹלָם שָׁבוּר.
אֵיךְ לֹא הִבְחַנְתִּי בַּזֶּה עַד עַכְשָׁו?
הַכֹּל נִרְאָה עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה
שָׁלֵם וְסָדוּר.

לֹא בָּרוּר הָיָה אִם הוּא שָׁבוּר
מִן הַחוּץ אוֹ שָׁבוּר בִּפְנִים
הַשְּׁבִיל שֶׁנִּרְאָה לִי חָלָק
הָיָה מָלֵא אֲבָנִים.
בְּכָל תְּנוּעָה שֶׁהָיְתָה, בְּכָל דָּבָר
הָעוֹלָם נִסְדַּק
וְהִתְנַעֵר מִן הֶעָפָר.

אֵיךְ יָכוֹל אָדָם לָקוּם
אֶל עוֹלָם עָקוּם?
אֵיךְ יְרַפֵּא אֶת הַמִּזְבֵּחַ הֶהָרוּס
אִם הוּא מְגַלֶּה זֹאת
רַק בְּאִחוּר?


הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת תִּקּוּן
וְכָל דָּבָר יִהְיֶה דָּבוּר
אִם נַפְשׁוֹ שְׁפָלָה
וְלִבּוֹ שָׁבוּר.