ריח קל, דתי

א.ב. יהושע

גיליון מס' 17 - תשפ"א - 2020/21

מתוך המאהב, א.ב. יהושע,
תל אביב תשמ"א 1991 עמוד 388

‏סוף סוף נחה דעתם. הובילו אותי אל חצר הישיבה, לעיני מאות
האברכים הסקרניים, שגם הם תפסו בחוש שאני מתחזה. העלו
אותי אל חדר שהיה משמש כחדר אורחים של הישיבה. חדר
צנוע מאוד, רהיטיו ישנים, אבל נעים ונקי למדי. כבר התחלתי
מתרגל לריח הקל, הדתי, של החפצים סביבי. תערובת של
ריחות ספרים ישנים, בצל מטוגן וצחנת ביוב קלה.