אִשְׁפּוּז כְּפוּי

יעקב ברזילי

גיליון מס' 19 - תשפ"ג - 2022/23

בִּקְשִׁישׁוּתִי הַמֻפְלֶגֶת אֻלַּצְתִּי לְהִתְאַשְׁפֵּז
בִּקְּשׁוּ לִתְהוֹת עַל קַנְקַנִּי
לְבָאֵר צְלִילוּתִי
אִם נִתָּן לְקַרְצֵף חֲלוּדָה מֵרֹאשִׁי
אוֹ אוּלַי כְּבָר מְאֻחָר
שְׁנוֹתַי הִשְׁתַּלְּטוּ עַל נְכָסַי

הָרוֹפְאִים הָיוּ אֹבְדֵי עֵצוֹת, הִתְלַבְּטוּ
בְּהִתַּמֵּר עָשָׁן לָבָן מֵאֲרֻבַּת בֵּית הַחוֹלִים
כְּבָר יָדַעְתִּי שֶׁתּוֹרִי לְהֵעָקֵד

מָתַי קָמָה הַשֶּׁמֶשׁ – שְׁאַלָנִי נֵאוֹרוֹלוֹג צָעִיר וְנִמְרָץ
כְּשֶׁהַיָּרֵחַ הוֹלֵך לִישֹׁן – עָנִיתִי.
מָה שְׁמוֹ שֶׁל נְשִׂיא הַמְּדִינָה שֶׁלָּנוּ – הוֹסִיף לִשְׁאֹל
הַשֵּׁם שֶׁנָּתְנוּ לוֹ הוֹרָיו – הַשִׁיבוֹתִי.

וְהוּא לא מַרְפֶּה:
בְּאֵיזוֹ עוֹנָה מֵעוֹנוֹת הַשָּׁנָה יוֹרֵד גֶּשֶׁם – שָׁאַל
בָּעוֹנָה שֶׁשּׁוֹכְחִים לְחַתֵּל אֶת הָעֲנָנִים – עָנִיתִי

צָץ רַעְיוֹן בְּמֹחִי.
דּוֹקְטוֹר, הַאִם תַּסְכִּים שֶׁגַּם אֲנִי אֶשְׁאַל שְׁאֵלוֹת?
אַדְּרַבָּא וְאַדְּרַבָּא – הִתְעוֹדֵד הָרוֹפֵא

מַהִי פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ דּוֹקְטוֹר – שָׁאַלְתִּי
חָשַׁב חָשַׁב, וְסֶכֶר שְׁתִיקָתוֹ עָלֶה עַל גְּדוֹתָיו.
כְּשֶׁנִּפְגְּשׁוּ, מָה אָמַר אֱלהִים לְמֹשֶׁה בְּאַרְבַּע עֵינַיִם – הוֹסַפְתִּי לִשְׁאֹל
וְכִי עָלַי לָדַעַת, אֲנִי הֲרֵי אני לא הִשְׁתַּתַּפְתִּי בַּפְּגִישָׁה – רָטַן הָרוֹפֵא.
וְעוֹד שְׁאֵלָה, שְׁאֵלָה אַחֲרוֹנָה:
לְהַעֲרָכָתְך הַמִּקְצוֹעִית דּוֹקְטוֹר, מִי צָרִיך לְהִתְאַשְׁפֵּז, אַתָּה אוֹ אֲנִי?

אֲנִי כְּבָר בַּבַּיִת, הָרוֹפֵא עֲדַיִן בְּבֵית חוֹלִים.