 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
ויש אומרים
מנחם מ' פאלק גיליון מס' 5 - תשס"ז * 2007 וְיֵשׁ אוֹמְרִים
בְּאוֹתָהּ שַׁבָּת מֻשְׁלֶגֶת יָשַׁבְתִּי בַּכֻּרְסָה בְּחֶדֶר מְחֻמָּם מַבִּיט מֵעֵבֶר לַחַלּוֹן עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר אֶת שְׁמָם לֹא זָכַרְתִּי וְעַנְפֵיהֶם שֶׁאַךְ לִפְנֵי יוֹמַיִם הָיוּ זְקוּפִים מִתְנַדְנְדִים בָּרוּחַ הַיּוֹם שְׁקֵטִים, מְכֻפָּפִים תַּחַת כֹּבֶד שֶׁלֶג צַח. עַל רַגְלַי מֻנָּח הָיָה מַגָּשׁ מָלֵא בְּעַרְמוֹנִים חַמִּים בְּטַעַם עִירוֹ שֶׁל דְּרָקוּלָה זִכְרוֹנוֹת שֶׁל יַעַר, מִזְחָלָה נָהָר קָפוּא, יְלָדִים בְּכוֹבְעֵי פַּרְוָה. בִּירוּשָׁלַיִם, עִיר שֶׁכֹּבֶד הָרוּחָנִיּוּת עוֹלֶה עַל הַשְּׁלָגִים הַמּוּעָטִים אֲשֶׁר פּוֹקְדִים אוֹתָהּ אַחַת לְכַמָּה חֳרָפִים בְּ"פַּרְגּוֹד" יוֹשְׁבִים מְשׁוֹרְרִים וּמְנַסִּים לְבָרֵר הַאִם הַיְּרוּשַׁלְמִים זָכוּ בְּמָנָה יְתֵרָה שֶׁל שְׁכִינָה, שֶׁל מוּזָה אוֹ שֶׁל קְדֻשָּׁה. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבִּשְׁבִילָם יְרוּשָׁלַיִם הִיא קַו שָׁלֹשׁ וְיֵשׁ שֶׁמּוֹסִיפִים קַו שָׁלֹשׁ הַמִּתְפּוֹצֵץ וְשׁוֹכְחִים אֶת הַסִּמְטָאוֹת בָּהֶן עוֹבֵר הַקַּו אֶת הַשְּׁכוּנוֹת, אֶת הַבָּתִּים הַיְּשָׁנִים בָּהֶם גָּרוּ מְקִימֵי הָאֻמָּה הוֹגֶיהָ, סוֹפְרֶיהָ. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהַיִּחוּדִי הוּא בַּשָּׁמַיִם וְלָכֵן קָטָן כֹּחָם מִלְּשׁוֹרֵר עַל הָאֲדָמָה הַזֹּאת, עַל אֲבָנֶיהָ וְשׁוֹכְחִים שֶׁתַּחַת הַסְּלָעִים קְבוּרִים דּוֹרוֹת, הִיסְטוֹרְיָה מְהַלֶּכֶת שֶׁפִּרְנְסָה אֶת אֲבוֹתֵינוּ וְאֵלּוּ שֶׁקָּדְמוּ לָהֶם אַלְפֵי שָׁנִים. יֶשְׁנָם גַּם אֵלּוּ שֶׁאוֹמְרִים שֶׁכָּל סִמְטָה וְכָל פִּנָּה נוֹשְׂאִים הֵם רֵיחַ שֶׁלָּהֶם וּבְכָל יוֹם לָרוּחַ שֶׁנּוֹשֶׁבֶת יֵשׁ צְלִיל שׁוֹנֶה וְשֶׁאַבְנֵי הַכֹּתֶל, בְּכָל עֶרֶב נִרְאִים צֶבַע אַחֵר וּמִי שֶׁעֵינוֹ אֵינָהּ רוֹאָה זֹאת וְאָזְנוֹ עֲרֵלָה מִלִּשְׁמֹעַ הַצְּלִילִים מֻזְמָן לְהַצְפִּין לְעִיר מֶטְרוֹפּוֹלִין גְּדוּשַׁת דִּיסְטוֹרְשֵׁן. וַאֲנִי נִשְׁאָר בָּעִיר הַזֹּאת וּמְנַסֶּה כָּל יוֹם לְחַדֵּד חוּשִׁים לִתְפֹּס עוֹד גָּוֶן שֶׁאֶתְמוֹל חָמַק מִמֶּנִּי לְגַלּוֹת עוֹד זִיק תִּקְוָה אוּלַי בִּשְׁכוּנַת הַבּוּכָרִים. אוּלַי גַּם שָׁם יִמְכְּרוּ עַרְמוֹנִים חַמִּים מִן הָאֵשׁ מֵהַיָּמִים בָּהֶם טֶרֶם יָדַעְתִּי אֶת הָעִיר בַּלֵּילוֹת בָּהֶם טֶרֶם הֶאֱמַנְתִּי וְלַמְרוֹת גִּילָהּ וּכְמוֹ לְרִבְבוֹת מְאַהֲבֶיהָ הִיא תָּמִיד זוֹכֶרֶת לְהַחְזִיר אַהֲבָה. מתוך "רוכסנים של סתו", ירושלים 2006, עמ' 83. |
 |
