בית הזכוכית ברחוב וודש 29

אדלינה קליין

גיליון מס' 8 - תשס"ז * 2007

השיר יופיע בספר "ריקוד צרצר" שיראה אור השנה

לֵיל הַבְּדֹלַח בְּבוּדַפְשֶׁט
כְּהַר גַּעַשׁ הִתְפָּרֵץ
בְּעָצְמָה אַדִּירָה – לְהֶרֶס וְלִשְׁמָד.
שִׂנְאָה כֹּה תְּהוֹמִית
כְּלַפֵּי "עַם הַסְּגֻלָּה" הַיָּחִיד
נֶפֶשׁ לֹא חָזְתָה!
אוֹתוֹ לַיִל מַטִּיל אֵימָה
בּוֹ כָּל הַבָּתִּים הָפְכוּ אִיֵּי חֳרָבוּת
בֵּית הַזְּכוּכִית, כִּבְדֶרֶךְ נֵס
נוֹתַר עַל עוֹמְדוֹ בְּווֹדָשׁ אוּצֹה 29
כַּאֲשֶׁר פִּיחַ הֶעָשָׁן הַשָּׁחוֹר וְהַסָּמִיךְ
הֶחְרִיף הָרְאוּת בָּעֵינַיִם
וְהָרֵאוֹת, מִלִּנְשֹׁם
הָאֱמוּנָה וְהַתִּקְוָה, כִּמְעַט אָפְסָה בָּעָם
קָם קָרֶל לוּץ 'בֶּן הָאֲדָמָה'
אֲשֶׁר דָּבַק בַּמַּטָּרָה הָעֶלְיוֹנָה
הֵאִיץ וְהִמְרִיץ רֵעָיו
לִדְבֹּק בְּכָל מְחִיר בִּיעָדָם. לֹא לְהַרְפּוֹת.
'בֵּית הַזְּכוּכִית' – שָׁקַק חַיִּים
שִׁמֵּשׁ כְּמַאֲחָז לִצְעִירֵי הַמַּחְתֶּרֶת הַיְּהוּדִית
נֶגֶד כָּל הַסִכּוּיִים.
אִם כָּבְתָה הַתּוֹחֶלֶת,
וְאִם נֶעְלְמָה הַגַּחֶלֶת כִּמְעַט כָּלִיל
קָרֶל לוּץ פָּעַל לְלֹא לֵאוּת
הָלַךְ וְהִרְחִיב שׁוּרוֹת פִּקּוּדָיו
פָּרַשׁ רִשְׁתוֹת הַצָּלָה וְנֶחָמָה לְאֶחָיו
נְשָׁמוֹת טְהוֹרוֹת נִצְּלוּ מֵהַתּוֹפֶת.
קָרֶל לוּץ, נוֹתָר חָקוּק בַּלְּבָבוֹת
כְּמַנְהִיג שֶׁלֹּא נִכְנַע.
כַּאִישׁ שֶׁלִּבּוֹ הָרָחָב הָיָה מָעֹז וּמִבְצָר.
'בֵּית הַזְּכוּכִית', גּוּף בֶּן שָׁלֹש קוֹמוֹת
מַבִּיט מֵעֲבָרוֹ הַהִסְטוֹרִי
פְּעִימוֹת לֵב רוֹטְטוֹת –
עוֹצְרוֹת בְּעַד שַׂקֵּי הַדְּמָעוֹת

השיר תורגם להונגרית ע"י אגי קליין ולאנגלית ע"י דוד בן-ראובן.
השיר מוצג במקור ובתרגומיו במוזיאון "בית הזכוכית" בהונגריה, לזכר המצילים היהודים שפעלו במחתרת בתקופת השואה.

על פעלו של קרל לוץ קרא באתר "שואת יהודי הונגריה", בפרק "שיטות הצלה והצלחתן"