 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
שקופה מאוד
אסתר ז. ויתקון
גיליון מס' 9 - תשס"ז * 2007 בּוּעַת חַיַּי שְׁקֻפָה מְאוֹד.
מִישֶׁהוּ הִפְרִיחַ אוֹתָהּ בַּשִּׁוְיוֹן נֶפֶשׁ, אוּלַי בָּעֶרְגָּה, לֹא תְּשֹׁעַר. בּוּעָה צִבְעוֹנִית חֲלוֹמִית. כָּל רֶגַע עֲלוּלָה לִפְקֹעַ. נִשֵּׂאת בְּקַלּוּת נוֹרָאָה לִפְקֹעַ, קוֹסְמִים לָהּ צִבְעֵי טוּרְקִיז, שני וּבְרָק הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹהֶרֶת הִיא קְרֵבָה, הִיא קְרֵבָה, הִיא כְּבָר קְרוֹבָה, הִיא נוֹגַעַת בַּבָּרָק הַפִּלְאִי, מִתְחַכֶּכֶת בָּעֶרְגָּה, הַבּוּעָה עַכְשָׁו גְּדוֹלָה מְאוֹד, נִשֵּׂאת אֶל הָאוֹר הַגָּדוֹל וְזָהֲרָה עוֹד עִמָּהּ, רֶגַע אֶחָד זָהִיר נוֹרָא וְהִיא פּוֹקַעַת לָנֶצַח |
|
