 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
עלטה מטפסת קיר על חלוני
רחל נפרסטק גיליון מס' 9 - תשס"ז * 2007 עֲלָטָה מְטַפֶּסֶת עַל קִיר חַלּוֹנִי
עֲלָטָה מְטַפֶּסֶת עַל קִיר חַלּוֹנִי זְנָבָהּ זָקוּר, מַלְתְעוֹתֶיהָ פְּעוּרוֹת. "פִּתְחִי לִי תַּמָּתִי" כָּךְ שָׂחָה הִיא לִי בְּמֶתֶק שְׂפָתַיִם. "הַעוֹלָם שֶהָיָה נֶחְרַב וְאֵינֶנּוּ רַק שְׁתֵּינוּ נוֹתַרְנוּ, וְאֵין זוּלָתֵנוּ" זְנָבָהּ הַקָּשִׁיחַ מַכֶּה בַּשִּׁמְשָׁה לְשוֹנָהּ הַמְּסֻקֶּסֶת לוֹחֶכֶת שְׁיָרֵי אוֹר גוֹסֵס לְבַל אֶרְאֶה, לְבַל אַבְחִין בִּבְדַל שֶׁמֶש כְּבוּיָה הַלּוֹחֶמֶת עַל נַפְשָה וַאֲנִי מֵתָה-אוֹר מְעֻנֶּנֶת עֲדַיִן מוֹסִיפָה לֶאֱטֹם בְּמֶרֶץ כָּל חָרָךְ וּלְקַוּוֹת שֶעוֹד רֶגַע, עוֹד דַּקָּה, יִקְרָא הַשֶּׂכְוִי וּבִינָתִי שֶׂנִּסְתַּתְּרָה בְּאִבְכַת הַסְּתָו שֶׁעָבַר, תָּשׁוּב לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לַיְלָה. |
|
