 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
אורות המצח
עודד מזרחי גיליון מס' 12 - כסליו תשס"ח * 11/07 אורות המצח
הַיּוֹם לָמַדְתִּי דָּבָר נוֹרָא: כְּכֹל שֶׁהָאָדָם צַר יוֹתֵר כָּךְ הוּא נִפְתָּח לְפֶתַע כְּמוֹ פֶּרַח פֶּרֶא אֶל הַמֶּרְחָב. אָז עָלָה בְּמִצְחִי רַעְיוֹן מִקֹּדֶשׁ הַקָּדָשִׁים: בַּצִּמְצוּם הַמֻּחְלָט שֶׁבְּקֶבֶר - אָז הוּא לְגַמְרֵי נִפְתָּח! כְּנֶגֶד כָּל תּוֹלַעַת הַמְּכַרְסֶמֶת בְּרֹאשׁוֹ כִּכְרוּב מְרַנְּנִים כְּרוּבֵי מַעְלָה. וּבְתַכְלִית צַחַן הָרָקָב בּוֹקֵעַ בֹּקֶר הַנֶּצַח. בְּעֵינֵי הַבָּשָׂר: אִיּוֹב וּבְעֵינֵי הָרוּחַ - סוֹף טוֹב הַכֹּל טוֹב מְאֹד לְאוֹר הַבָּרָק הֶחָקוּק עַל הַמֵּצַח. |
|
