 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
הגר
יהושוע רוזנברג גיליון מס' 14 - אדר א תשס"ח * 2/08 וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם (בראשית כ"א יט)
אֶל מוּל דְּמוּתֵךְ, תַּעַמְדִי, הָגָר אֶל מוּל דְּמוּתֵךְ הַמִּשְׁתַּקֶּפֶת מִבְּאֵר הַמָּיִם בַּמִּדְבַּר מִבְּאֵר הַמָּיִם, בִּשְׁבִילֵךְ הַתּוֹעֶה. מָה מַרְאֵךְ אֲשֶׁר תִּרְאִי שָׁם, בִּרְאִי בְּאֵר הַמָּיִם? שִׁפְחָה מִצְרִית בַּת-חָם אוֹ אֵם רַחְמָנִית, אוֹהֶבֶת? מָה אוֹמְרוֹת עֵינַיִךְ? מָה לוֹחֲשׁוֹת שִׂפְתוֹתַיִךְ לְבֵן אֲדוֹנֵךְ, לִבְנֵךְ יְחִידֵךְ, יִשְׁמָעֵאל? הַתֹּאמְרִי לוֹ: "יָצְאָה בִי יַד ה'" וְאַתְּ לְבֵית אָבִיךָ נִכְסֹף נִכְסַפְתְּ וַתֵּלְכִי וַתִּתְעִי בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע וְרַק לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם בְּיָדֵךְ? אֵלַיִךְ אֶת יָדוֹ הוֹשִׁיט הַיֶּלֶד לִמְצֹא מִשְׁעַן אֵם לֹא הֶחְזַקְתְּ אֶת יָדֵךְ בּוֹ לֹא נָשָׂאת אֶת הַנַּעַר, לֹא דִּבַּרְתְּ עַל לִבּוֹ לֹא לִטַּפְתְּ אֶת פָּנָיו נְטַשְׁתִּיו, הַשְׁלֵךְ הִשְׁלַכְתִּיו תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִים. הַרְחֵק מִנֶּגֶד יָשַׁבְתְּ לְבַל תִּשְׁמְעִי אֶת בְּכִי הַנָּעַר לְבַל תֶּחֱזִי בְּיִסּוּרֵי בְּנֵךְ לְבַל תִּרְאִי בְּמוֹת הַיָּלֶד. מֶה אָמַר לִבּוֹ בִּרְאוֹתוֹ אִמּוֹ עוֹזֶבֶת, הוֹלֶכֶת הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת יוֹשֶׁבֶת לָהּ מִנֶּגֶד, בְּאֶפֶס מַעַשׂ? לֹא אֵם שָׁם עוֹמֶדֶת, הָגָר, עַל עֵין הַמַּיִם בְּדֶרֶךְ שׁוּר אָמָה אָנוֹכִית וּנְצֻרַת לֵב נִשְׁקֶפֶת בִּרְאִי בְּאֵר הַמָּיִם בַּמִּדְבַּר.  |
|
