 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
האם אלוהים חולם אותנו
יחזקאל מוריאל גיליון מס' 14 - אדר א תשס"ח * 2/08
על ספר השירים "אלוהים חולם", מאת יוסף כהן אלרן 94 עמ', הוצאת "צבעונים" 2007 הכרתי את יוסף כהן אלרן לפני שנים רבות, והייתה לי ההזדמנות לקרוא מביכורי הרומנים שלו. ממה שקראתי לאחר מכן, מצאתי שהגיע לבשלות ממש של כתיבה בפרוזה ברומן שכתב, בשם "אספירונס", שראה אור לפני כשבע שנים. ספר זה היה לדעתי עליית מדרגה רצינית בכתיבתו.
הסופר והמשורר יוסף כהן אלרן הוא אדם נעים הליכות, והמעניין שיש באישיותו מעין מזיגה נפלאה בין החן של הליכותיו וחן כתיבתו, אשר מכילה שפע של אנושיות ושל קדושת ערך חיי האדם. זוהי לי, אכן, הזדמנות ראשונה להציץ לעומקי נפשו ממש, ולבחון את מכמני הגיגיו דרך שיריו המשתקפים בספרו החדש, ספר השירים "אלוהים חולם" שראה אור לאחרונה. כי ההתרשמות מקריאת ספר שיריו היא בודאי עמוקה הרבה יותר ואוצרת בתוכה גודש של חוויות מעניינות, מאשר קריאת פזר של פרסומי שירים אשר הופיעו פה ושם, ולדוגמא ב"קטיף", ילקוט ספרות שנתי אשר נהגה עירית פתח-תקווה לפרסם בשנים עברו. הרעיון המרכזי המשתקף מספרו זה, נראה בעיני הקורא כתמים לחלוטין, בתחילה, שאכן מדובר באלוהים הרוקם חלומות. חלום הבריאה המובא לפנינו בשיר הראשון בספר, הנו רווי באווירה פסטוראלית נעימה ותמימה, כי הנה מתוך כל התוהו ובוהו נגלה אל מולנו עולם יפה ונפלא, אך מה מאכזב שמתוך רקמה של אותה אוירה חלומית ונעימה צץ לפתע הגרזן המשחית. דבר זה קורה אחרי בריאת האדם, אשר עולה בסגולותיו על כל הברואים שקדמו לו בסדר בריאתם. בעמוד 10, בשיר הפותח, "גרוטסקה אלוהית", מסמלים כל הרמזים כי אכן בא אל העולם חורבן והרס ואכן עולם זה יהי מעתה נעדר חיי רוגע ושלוה. שם נכתב על האדם: יום יום כך בנה עולםבעמוד 15, בשיר "העלם והטנק", משתקף הכאב במלוא עוצמתו. דבר זה מתגלה לפנינו באזהרה המרגשת של האם לבנה: וכשהלך הוא לצבא וגרון אמו מחנקואמנם לא במהרה נאות אותו עלם חמודות לעלות על הטנק, אך קרצו לו סביב, קריאות החברים שעודדו אותו לעלות בכל זאת על הטנק, וכך גם אותן בנות אשר נמשכו לחן הנסוך על פניו, עודדו אותו לעשות כן, וכדי להוכיח את עצמו קבל עם שהוא אכן ראוי להיות גיבור של ממש ושלא סתם תולים בו תקוות. מתוך רקמת השירים, מעמיד אותנו המשורר על המצב שאליו נקלע אותו צעיר, כאשר הוכרעה הכף. דבר זה גם משתקף בשורות של השיר בעמוד 18, "מנוחת הלוחם": חלום חלם אך רק חולותאו בתיאור של הפרידה הקשה שיכולה להיות פרידה לעולמים מאישה יקרה ואהובה או מבת ומבן, אשר מובעת על כל מרכיביה הקשים. החשש מפני ריחוק ופרידה מובע בשיר שבעמוד 70, "כמיהת חופיי": בינינו ימים של סתיו נתאבבומלוא עוצמת הכאב על עולם שקשה לחיות בו, שעל פני בני אנוש אשר בתוכו נסוכה עצבות, עד כדי שאין עיתותיהם עמם להאזין לזמירות נעימות של ציפור, אשר באה לשיר ולהנעים לברואי עולם את מזמוריה. דבר זה משתקף בשורות השיר בעמוד 91, "כי רק צפור": אני צפור שמוני לשוררלסיכום אומר, כי הסופר והמשורר יוסף כהן אלרן הצליח מאוד לחדד בספר שיריו בצורה נפלאה ורחבת היקף, את מצבה העגום של האנושות שהבחירה בין הטוב לרע מצויה בעצם בידיה, אך בכל זאת היא נופלת למלכודת של מלחמות, כאשר הקורבנות העיקריים הם תמימי הדרך, אשר גורלם נחרץ לרוב בידי אנשי שררה המלאים בתאוות הכוח וביוהרת הלב. |
 |
