 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
אל נא רפא
מַחְזוֹר שִׁירִים: י"ג עיקרים הרצל חקק גיליון מס' 15 - ניסן תשס"ח * 4/08 א
חֵלֶק מִן הָאוֹצָרוֹת הָיוּ שֶׁלָּנוּ וְאֵינָם חֵלֶק מִן הַחֲלוֹמוֹת הָיוּ בְּלִבֵּנוּ וּלְחִנָּם אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר עֲדַיִן ב מִן הָאוֹר עַל הַגִּבְעָה כּוֹרַעַת לָלֶדֶת, זְמַנָּהּ מוּאָר קִמְעָא חֵלֶק מִנִּשְׁמָתֵנוּ חֵלֶק מִנִּשְׁמָתִי יָפִים צִירֶיהָ בְּעֶדְנָה ג הִנֵּה רוּחוֹת יָבוֹאוּ, מִמֶּנִּי, מֵחַיֶּיהָ, יֵשׁ מִתֹּהוּ רְאוּ שְׂפָתֶיהָ: הָיִיתִי נְזִירִית וְהָיִיתִי זוֹהֶרֶת ד וְתָסַס הַיַּיִן וְרָעֲדוּ הַמַּיִם הַתַּנִּים, יָבוֹאוּ בְּכֹחַ, בְּעִזּוּז, אֹפֶל יְלָלוֹת, נְשָׁמוֹת מְתַנּוֹת זֶה צְמַאֲכֶם אֶל מַה שֶׁגָּנוּז ה אֵיךְ יְכוֹלִים דּוֹרוֹת לְהִתְעַלֵּם מִן הַזְּרִיחָה מִן הָאוֹר שׁוּבָה עַד רֵאשִׁיתְךָ, עַד זֶהוּת, עַד הַשֵּׁם, נִשְׁמָתְךָ, וְהַשָּׁעוֹן תָּלוּי כְּמוֹ כּוֹכָב עַל חַיֵּינוּ וְאֵיךְ שָׁכַחְנוּ, אֵיכָה ו הִנֵּה הַקְּלִפּוֹת, הִנֵּה הָעֲקֵבוֹת, הָאַבְקָנִים זוֹ הַדֶּרֶךְ אֶל תַּאֲוַת הָרֵיחַ, הַלִּימוֹנִים וְהַלֵּב שֶׁהָיָה בָּנוּ כְּלַבָּה, בְּלִבָּהּ לְכָל אֶחָד בָּאוּ סִימָנֵי שְׂפָתֶיהָ: אַתֶּם אֲשֶׁר תִּבְחֲרוּ סַמִי וּמֶרְקָחִי כְּבָר, וְאוֹצָר הַטּוֹב פּוֹעֵם, וְאוֹצַרְכֶם לֹא יֵעָלֵם ז בַּמַּחֲנֶה יְהוּדָה קָם שֵׁבֶט מְלָכִים שְׁעוֹן הַצֵּל נִדְלָק בְּאוֹר יְקָרוֹת מַה לָכֶם נִרְדָּמִים, רְאוּ זָרִים קְרֵבִים אֶל אֲרוֹן הַבְּרִית עַם לֹא יָדַע דַּרְכּוֹ קָרֵב אֶל הָאוֹרוֹת אַל תֵּאָלְמוּ, זוֹ תְּפִלַּת שַׁחֲרִית ח נָשׁוּב, נִרְכֹּן וּפִי יַגִּיד קִסְמָהּ, זָהֳרֵי חַמָּה - - לְמִשְׁכָּנֵנוּ תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן חֲבָל עַל פְּסוּקִים שֶׁמְּבַקְּשִׁים קִסְמָם, מְתַנִּים עִם הָאוֹר, לְקַרְנֵי הַזֹּהַר, לְחֻמָּן. הָיִיתִי אוֹמֵר לוֹ: "יֵשׁ כָּאן יֹפִי, חֲבָל עַל הַזְּמַן". ט כָּל הָעֶצֶב וְהַכְּאֵב שֶׁנִּשְׁכְּחוּ נִשְׁכָּחִים מְבַכִּים, מִתְרַסְּקִים עַד קְצֵה הַקִּיר מְנוֹרַת הַשֻּׁלְחָן תָּעֵז לָשֵׂאת פָּנֶיהָ יִלְאֲטוּ סִפּוּרֵי הֲדוֹרוֹת, הַלַּיְלָה תָּאִיר, לֹא תֶּחֱשֶׁה וְהַיֹּפִי מַסְגִּיל, וְרוֹעֵד, וּמִתְקַשֶּׁה שִׂמְחוּ בְּמַתְּנַת חֶלְקְכֶם, יִשְׂמַח לָכֶם מֹשֶׁה י לֵב אֶל לֵב רָכוּן, מַיִם אֶל מַיִם, הַשַּׁעַר אֶל הַגַּן כִּמְעַט אָבַד, כִּמְעַט מִקְלָט בִּשְׁעוֹן הָאוֹר הַמְּחוֹגִים אֲפֵלָה בִּירוּשָׁלַיִם, צְמַרְמֹרֶת בְּבֵית הֶחָתָן הַמֵּת. קָמִים לְחַיִּים, נוֹגְעִים בִּתְקוּפָה חֲדָשָׁה, חָשִׁים הַמַּתֶּכֶת נְמַסָּה עַד אֵינְקֵץ יא וְהָיָה הַזִּכָּרוֹן שֶׁלָּנוּ זוֹ מַשְׁאֵבַת הַמַּיִם תְּסִיסַת הַיַּיִן, בִּשְׁעַת חֲצוֹת אוּלַי נִזְכֶּה לַהֶאָרָה, לְשִׁיר וְהָיָה הַזִּכָּרוֹן כְּשֶׁמֶן עַל הַצִּיר לְאַט יְמָרֵק, לְאַט יִסַּע, זֶה הַמַּסָּע: הַחַיִּים עוֹלִים בַּגּוֹרָל יב הָרֶגַע הַנּוֹרָא. כָּל אֶבֶן תִּרְאֶה כְּחֹשֶׁן, סַנְוֵרִים, נוּרִים, עִוְּרִים תֻּמִּים, לִחְיוֹת לְהָמִית, הַשְּׂפָתַיִם נִשְׂרָפוֹת, תְּפִלּוֹת מְרַחֲפוֹת רֵיחַ קַרְבָּן תָּמִים, קָרְבָּן תָּמִיד קָרְבַּן הָרֶגַע, זוֹ הַהִתְמַסְּרוּת הַשְּׁמֵימִית יג הַקְשִׁיבוּ וּרְאוּ לְעָשָׁן הַנְּשָׁמָה : כֻּלָּם בָּאִים, כֻּלָּם נִרְקָחִים זַכִּים, מַגְלִידִים הֶאָרָה עֵירֻמָּה : צַדִּיקִים וְרוֹעֲדִים זְמַן הַהִתְמַסְּרוּת, הַהַקְרָבָה: הַלֵּב נִכְלָם הֲרַת עוֹלָם, זוֹ הַיָּדִית, זוֹ הַחֲלוּדָה הַתַּמָּה - זֶה הַשַּׁעַר לְכָל מַה שֶׁחֲלַמְתֶּם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַשְׁמָעוּת הַהִתְמַסְּרוּת לְאוֹתָהּ מְצִיאוּת שֶׁהִיא הָאֱמֶת וְהִיא גַּם אַגָּדָה קְסוּמָה בית החתן המת הנזכר בקטע י נמצא בירושלים ברחוב יפו 86 , מול משטרת מחנה יהודה. בספרות המתועדת מימי היישוב בירושלים מסופר על חתן וכלה נוצרים שעמדו להיכנס לבית, אך החתן מת ערב החתונה. הטקס התקיים למרות הכל בהשתתפות החתן המת לצד כלתו. |
|
