לדף ראשי
לתוכן הגיליון
שירים של עבד
שושנה שי גיליון מס' 15 - ניסן תשס"ח * 4/08 שִׁירִים שֶׁל עֶבֶד
אָנָּא אֵלִי, הַתֵּר נְשָמָה צְרוּרָה 1. מִתּוֹךְ הַתֹּהוּ, מִמַּעֲמַקֵּי זְדוֹן הַיֵּאוּשׁ, אֶזְעַק חָמַס אֲשַוֵעַ לַחֲנִינָה לְשַׁחַר הַתִּקְוָה. לְזִיק אֱמֶת אֶחָד אֲשֶׁר יְצִיפֵנִי בְּאֹשֶׁר וּבְחֶדְוַת נֶצַח. יָרֵא אֶתְבּוֹנֵן סְבִיבִי אַךְ שׁוּב לְבַד. עֲטָפוּנִי אֹפֶל וּשְׁתִיקָה. 2. עוֹמֵד מוּל מָסָךְ לָבָן רֵיק וְאָטוּם כְּלִבִּי. לוּ רַק נִפְתַח וּלְהֶרֶף עַיִן נִגְלָה, כֹּל אֲשֶׁר נִבְלַע וְלֹא נוֹדַע כִּי בָּא אֶל קִרְבִּי. 3. אָכֵן הִתְחַצַּפְתִּי מְאֹד בְּנָסוֹתִי לַשֵּׂאת חֵן בְּעֵינֵי אֱלֹקִים וְאָדָם וּבְמִכְמַנֵּי נַפְשִׁי אֵין עֹדֶף אַבְנֵי חֵן. לְנִשְׁמָתִי בְּהִתְחַבְּטָה בֵּין דְּפָנוֹתַי נִגְרָם קֶצֶר. 4. אֲדִישׁוּת. וְנִכּוּר. יָד אַחַת מְקָרֶבֶת, שֵׁנִית דּוֹחָה וְאֵין אַחַת יוֹדַעַת מָה עוֹשָה חֲבֶרְתָּהּ. אַל תִּשְׁלְחוּ לִי חֶבֶל הַצָּלָה. תְּנוּ לִי לְהֵרָקֵב בַּבּוֹר. לְהַכִּיר אֶת הַנְּחָשִׁים וְהָעַקְרַבִּים. לִזְלֹל עוּגוֹת שׁוֹקוֹלָד מְתוּקוֹת עַד לְשִׁכָּרוֹן. לְאַבֵּד צוּרָה וְלִשְׂנֹא עַצְמִי. עַד כִּי אָבִין אֵיךְ לָשֵׂאת עַצְמִי. אוֹמְרִים כִּי אֵין אָסִיר מוֹצִיא עַצְמוֹ מִבֵּית אֲסוּרִים בִּמְיֻחָד, כְּשֶׁהַסּוֹהֵר הָלַךְ וְזָרַק אֶת הַמַּפְתֵּחַ. מִסְתַּבֵּר שֶׁהַדֶּלֶת פְּתוּחָה - אֲבָל הָאָסוּר הָעִקֵּש מְמַלְמֵל: אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי. עֶבֶד נִרְצָע גּוֹרֵר אֶת שַלְשְלָאוֹתָיו כּוֹתֵב בְּדָמוֹ: אֶל הֲלֹא נוֹדַע אָנִיף מִפְרָשׁ קָטָן גַּלִּים בּוֹלְעִים אוֹתִי אֲנִי עֲדַיִן כָּאן אֵל - לֹא נוֹדַע, בְּעֶלְבּוֹנִי אֲנִי יוֹדֵעַ מֻפְלָאוּת גַּלֶּיךָ. עוֹדֶנִּי מֵנִיף עֶרְגָּתִי לְךָ. זֶה כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ, עֲבוּרִי, פְּרָס לֹא קָטָן. לֹא יוֹדֵעַ אֵיךְ אֵיטִיב עֲקַלְקָלוּת דַּרְכִּי - אֵלֶיךָ. אֵיךְ אֶמְשׁוֹל בִּתְשוּקַת חַטֲאַי הָרוֹבְצִים לְפִתְחִי כִּמְעַט אִבַּדתִי חַיּוּת נַפְשִׁי לוּלֵא הִשְׁתַּעֲשַׁעְתִּי בַּתִּקְוַת אֱמוּנָתְךָ בִּי בִּסְפִינָה רֵיקָה מִקְבַרְנִיט. מִנּוֹסְעִים. עוֹדֶנִי מֵנִיף יָד הַמִּפְרָשׂ הָפַך דֶּגֶל כְּנִיעָה עַל בֵּית אֲסוּרִים צָף חָתוּל קָטָן הִתְיַשֵּׁב עַל בִּרְכַּי מְזַמְרֵר שִׁיר אַהֲבָה, שֶבַח לְךָ. וַאֲנִי? אֵיפֹה, אֵיפֹה הֵן עוּגוֹת הַשּׁוֹקוֹלָד הַמְּתוּקוֹת - בּוֹלֵעַ , עָלוּב נִבְלַע נִבְהַל. אֵיךְ יָכֹלְתִּי לִהְיוֹת כָּזֶה כְּפוּי טוֹבָה. אָנָּא, אֵל - לֹא נוֹדַע, לוּ שְּמַעֵנִי, לָעַד אָשִיר תּוֹדָה רַק לָחוּשׁ בְּרֶטֶט חוּט הַזָּהָב הַמְּקַשֵּׁר אוֹתִי אֵלֶיךָ. לִבְטוֹחַ, כִּי מָחָר בַּבֹּקֶר תַּחֲזִיר בִּי טֹהַר נִשְמַתִי בְּחֶמְלָה. לַעֲשׂוֹת עוֹד צַעַד וְעוֹד צַעַד לָבוֹא אֵלֶיךָ בִּרְנָנָה. לִהְיוֹת עַבְדְּךָ בְּשִׂמְחָה לָדַעַת נִיחוֹחַ רִשּׁוּמְךָ בַּכָּל מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקָיָם אֶרֶך אַפַּיִם חָנוּן וְרָחוּם, שֶׁאֲנִי עֲדַיִן כָּאן 5. נִסְחַף אֶל עֲרָפֶל שֶׁל לֹא-כְלוּם. נֶחְפַּז לְהֵעָלֵם. לֹא לַחְשׁוֹף כִּסּוּפִים שֶׁאֲפִלּוּ הַיָּם אֵין בְּכֹחוֹ לְכַסּוֹת. עוֹד הוֹלֵם בִּי חָלוֹם מֶתֶק יְמִינְךָ תַּחַת רָאשִׁי וּשְׂמֹאלְךָ תְּחַבְּקֵנִי. לוּ יָכֹלְתִּי פָּשׁוּט לַעֲנוֹת: הִנְנִי אַךְ אֵינֶנִּי. בְּאֶרֶץ בָּהּ חָנְטָה הַתְּאֵנָה פַּגֶיהָ וְהָאָבִיב הִפְרִיחַ נִצָּנִים בְּרֹאשׁ כֹּל חוּצוֹת – אֶת קוֹל הַזָּמִיר טֶרֶם יָדַעְתִּי. מִגְדַּלּוֹר מֵאִיר בְּעַיִן מְפֻכַּחַת אֶת שִׁמְמַת חֻפִּי הַסַּלְעִי וְהַיָּם לְבַדּוֹ נוֹשֵׂא אֶת דְּכִי גַּלַּי. 6. הַבִּיצָה הַתּוֹבְעָנִית אֵין בְּכֹחָהּ לִבְלֹעַ. אִם יוֹדְעִים לִשְׂחוֹת וְאִם יֵשׁ רָצוֹן וּתְשׁוּקָה לְהֵחָלֵץ וּלְהֵאָחֵז בְּקֶרֶן אוֹר אֲרֻכָּה וְזוֹהֶרֶת. לְיָם הַחַיִּים בִּלְבַד הַזְּכוּת לִסְחֹף וּבוֹ וְרַק בּוֹ מֻתָּר לִטְבּוֹעַ. הוֹ, אֵלִי - לְךָ לִבִּי מִמְךָ וְאֵלֶיךָ, בִּתְפִלָּה: לְךָ דּוּמִיָּה תְּהִלָּה. 7. בַּגְּבוּל שֶׁבֵּין הַדִּמְיוֹן לְמַחְשָׁבָה, כֻּלִי שֶׁלְךָ. עַד כְּדֵי שִׁכְחָה וְאָבְדָן. נִסְחַף בְּהָמוֹן גַּלִּים שֶׁל צְלִילִים כְּחוּלִים. נִמְשַׁךְ אֶל הָאוֹר כְּאוֹתוֹ פַּרְפַּר שֶׁאֵינוֹ יָרֵא שֶׁמָּא יִשָּׂרְפוּ כְּנָפָיו הַזְּהֻבּוֹת. חַג וּמִסְתַּחְרֵר וְצוֹלֵל עַד לְחִדָּלוֹן. ********** כֹּה רוֹצִים אָנוּ בִּגְאֻלָּה – בִּ-אֲחִישֶׁנָּה וְיֵשׁ לְהָבִין כַּמָּה חֶסֶד בָּעִנְיָן שֶׁל: בְּעִתָּהּ כַּמָּה רַחֲמִים. כַּמָּה נְתִינַת מָקוֹם וְהִזְדַּמְּנוּת לְכָל הַחָפֵץ – לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה אֵלָיו, יִתְבּרַךְ. לְתִקּוּן וְהִטַּהֲרוּת בְּאַהֲבָה. כְּלַפָּיו. וְאִישׁ כְּלַפֵּי רֵעֵהוּ. |
|